Mateus 22
Modern Hebrew Bible (HEBM) vs BKJ
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1 E respondendo Jesus, novamente lhes falou em parábolas, dizendo:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2 O reino do céu é semelhante a um certo rei, que fez as bodas de seu filho,
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3 e enviou os seus servos a chamar os convidados para as bodas, e estes não quiseram vir.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4 Mais uma vez, ele enviou outros servos, dizendo: Dizei aos convidados: Eis que tenho o meu jantar preparado, os meus bois e meus cevados estão mortos, e todas as coisas estão prontas; vinde às bodas.
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5 Mas eles, fazendo pouco caso, seguiram os seus caminhos, um para sua fazenda, outro para o seu negócio.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6 E os outros, tomaram os seus servos, os maltrataram e mataram.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7 Mas, ouvindo disso o rei, irou-se, e enviando os seus exércitos, destruiu aqueles assassinos, e incendiou a sua cidade.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8 Então ele diz aos servos: As bodas estão preparadas, mas os que foram convidados não eram dignos.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9 Ide, pois, às estradas, e convidai para as bodas todos quantos encontrardes.
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10 E os servos, saindo pelas estradas, ajuntaram todos quantos encontraram, tanto maus como bons; e o casamento ficou cheio de convidados.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11 E o rei, entrando para ver os convidados, viu ali um homem que não estava com veste de casamento.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12 E ele disse-lhe: Amigo, como entraste aqui, não tendo veste de casamento? E ele emudeceu.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13 Então disse o rei aos servos: Amarrai os seus pés e mãos, levai-o embora, e lançai-o nas trevas exteriores; ali haverá pranto e ranger de dentes.
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14 Porque muitos são chamados, mas poucos são escolhidos.
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15 Indo, então, os fariseus, consultaram entre si como o apanhariam em alguma palavra.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16 E enviaram-lhe os seus discípulos, com os herodianos, dizendo: Mestre, nós sabemos que tu és verdadeiro, e ensinas o caminho de Deus em verdade, e sem te preocupar com nenhum homem, pois não reparas na aparência dos homens.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17 Dize-nos, portanto, o que tu pensas? É lícito dar tributo a César, ou não?
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18 Mas Jesus, percebendo a sua maldade, disse: Por que me tentais, hipócritas?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19 Mostrai-me a moeda do tributo. E eles lhe trouxeram um denário.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20 E ele disse-lhes: De quem é esta imagem e inscrição?
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21 Disseram-lhe: De César. Então ele lhes disse: Dai, portanto, a César as coisas que são de César, e a Deus as coisas que são de Deus.
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22 Quando eles ouviram essas palavras, maravilharam-se, e, deixando-o, foram pelo seu caminho.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23 No mesmo dia vieram até ele os saduceus, que dizem não haver ressurreição, e o interrogaram,
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24 dizendo: Mestre, Moisés disse: Se um homem morrer, não tendo filhos, seu irmão casará com a esposa dele, e suscitará descendência a seu irmão.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25 Ora, houve entre nós sete irmãos; e o primeiro, casou-se com uma mulher, e faleceu, e não tendo descendente, deixou a sua esposa para o seu irmão.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26 Da mesma forma o segundo, e o terceiro, até o sétimo.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27 E por último de todos, morreu também a mulher.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28 Portanto, na ressurreição, de qual dos sete será a mulher, pois todos a tiveram?
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29 Jesus, respondendo, disse-lhes: Vós errais, não conhecendo as escrituras, nem o poder de Deus.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30 Porque na ressurreição não casam, nem são dados em casamento, mas são como os anjos de Deus no céu.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31 E, quanto à ressurreição dos mortos, não lestes o que vos foi dito por Deus, dizendo:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32 Eu sou o Deus de Abraão, e o Deus de Isaque, e o Deus de Jacó? Deus não é Deus dos mortos, mas dos vivos.
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33 E as multidões, ouvindo isto, maravilhavam-se com a sua doutrina.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34 Mas os fariseus, quando ouviram que ele fizera emudecer os saduceus, eles se reuniram.
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35 Então um deles, que era mestre da lei, perguntou-lhe, provando-o, dizendo:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36 Mestre, qual é o grande mandamento na lei?
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37 Respondeu-lhe Jesus: Tu amarás o Senhor teu Deus de todo o teu coração, e de toda a tua alma, e de toda a tua mente.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38 Este é o primeiro e grande mandamento.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39 E o segundo é semelhante a este: Tu amarás o teu próximo como a ti mesmo.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40 Desses dois mandamentos dependem toda a lei e os profetas.
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41 Enquanto os fariseus estavam reunidos, Jesus os indagou,
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42 dizendo: O que pensais vós do Cristo? De quem ele é filho? Eles disseram-lhe: O filho de Davi.
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43 Disse-lhes ele: Como então Davi, em espírito, lhe chama Senhor, dizendo:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44 Disse o SENHOR ao meu Senhor: Assenta-te à minha direita, até eu fazer os teus inimigos por escabelo?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45 Então se Davi lhe chama Senhor, como é ele seu filho?
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46 E nenhum homem era capaz de responder-lhe uma palavra; e daquele dia em diante nenhum homem ousou fazer-lhe mais perguntas.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Mateus 22, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.