Mateus 22
Modern Hebrew Bible (HEBM) vs ACF
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1 Então Jesus, tomando a palavra, tornou a falar-lhes em parábolas, dizendo:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2 O reino dos céus é semelhante a um certo rei que celebrou as bodas de seu filho;
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3 E enviou os seus servos a chamar os convidados para as bodas, e estes não quiseram vir.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4 Depois, enviou outros servos, dizendo: Dizei aos convidados: Eis que tenho o meu jantar preparado, os meus bois e cevados já mortos, e tudo já pronto; vinde às bodas.
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5 Eles, porém, não fazendo caso, foram, um para o seu campo, outro para o seu negócio;
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6 E os outros, apoderando-se dos servos, os ultrajaram e mataram.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7 E o rei, tendo notícia disto, encolerizou-se e, enviando os seus exércitos, destruiu aqueles homicidas, e incendiou a sua cidade.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8 Então diz aos servos: As bodas, na verdade, estão preparadas, mas os convidados não eram dignos.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9 Ide, pois, às saídas dos caminhos, e convidai para as bodas a todos os que encontrardes.
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10 E os servos, saindo pelos caminhos, ajuntaram todos quantos encontraram, tanto maus como bons; e a festa nupcial foi cheia de convidados.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11 E o rei, entrando para ver os convidados, viu ali um homem que não estava trajado com veste de núpcias.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12 E disse-lhe: Amigo, como entraste aqui, não tendo veste nupcial? E ele emudeceu.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13 Disse, então, o rei aos servos: Amarrai-o de pés e mãos, levai-o, e lançai-o nas trevas exteriores; ali haverá pranto e ranger de dentes.
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14 Porque muitos são chamados, mas poucos escolhidos.
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15 Então, retirando-se os fariseus, consultaram entre si como o surpreenderiam nalguma palavra;
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16 E enviaram-lhe os seus discípulos, com os herodianos, dizendo: Mestre, bem sabemos que és verdadeiro, e ensinas o caminho de Deus segundo a verdade, e de ninguém se te dá, porque não olhas a aparência dos homens.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17 Dize-nos, pois, que te parece? É lícito pagar o tributo a César, ou não?
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18 Jesus, porém, conhecendo a sua malícia, disse: Por que me experimentais, hipócritas?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19 Mostrai-me a moeda do tributo. E eles lhe apresentaram um dinheiro.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20 E ele diz-lhes: De quem é esta efígie e esta inscrição?
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21 Dizem-lhe eles: De César. Então ele lhes disse: Dai pois a César o que é de César, e a Deus o que é de Deus.
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22 E eles, ouvindo isto, maravilharam-se, e, deixando-o, se retiraram.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23 No mesmo dia chegaram junto dele os saduceus, que dizem não haver ressurreição, e o interrogaram,
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24 Dizendo: Mestre, Moisés disse: Se morrer alguém, não tendo filhos, casará o seu irmão com a mulher dele, e suscitará descendência a seu irmão.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25 Ora, houve entre nós sete irmãos; e o primeiro, tendo casado, morreu e, não tendo descendência, deixou sua mulher a seu irmão.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26 Da mesma sorte o segundo, e o terceiro, até ao sétimo;
27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27 Por fim, depois de todos, morreu também a mulher.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28 Portanto, na ressurreição, de qual dos sete será a mulher, visto que todos a possuíram?
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29 Jesus, porém, respondendo, disse-lhes: Errais, não conhecendo as Escrituras, nem o poder de Deus.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30 Porque na ressurreição nem casam nem são dados em casamento; mas serão como os anjos de Deus no céu.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31 E, acerca da ressurreição dos mortos, não tendes lido o que Deus vos declarou, dizendo:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32 Eu sou o Deus de Abraão, o Deus de Isaque, e o Deus de Jacó? Ora, Deus não é Deus dos mortos, mas dos vivos.
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33 E, as turbas, ouvindo isto, ficaram maravilhadas da sua doutrina.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34 E os fariseus, ouvindo que ele fizera emudecer os saduceus, reuniram-se no mesmo lugar.
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35 E um deles, doutor da lei, interrogou-o para o experimentar, dizendo:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36 Mestre, qual é o grande mandamento na lei?
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37 E Jesus disse-lhe: Amarás o Senhor teu Deus de todo o teu coração, e de toda a tua alma, e de todo o teu pensamento.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38 Este é o primeiro e grande mandamento.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39 E o segundo, semelhante a este, é: Amarás o teu próximo como a ti mesmo.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40 Destes dois mandamentos dependem toda a lei e os profetas.
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41 E, estando reunidos os fariseus, interrogou-os Jesus,
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42 Dizendo: Que pensais vós do Cristo? De quem é filho? Eles disseram-lhe: De Davi.
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43 Disse-lhes ele: Como é então que Davi, em espírito, lhe chama Senhor, dizendo:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44 Disse o Senhor ao meu Senhor:Assenta-te à minha direita,Até que eu ponha os teus inimigos por escabelo de teus pés?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45 Se Davi, pois, lhe chama Senhor, como é seu filho?
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46 E ninguém podia responder-lhe uma palavra; nem desde aquele dia ousou mais alguém interrogá-lo.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Mateus 22, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.