Gênesis 41
SP: Samaritan Pentateuch (SM_SP) vs NVI
1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר
1 Ao final de dois anos, o faraó teve um sonho: Ele estava em pé junto ao rio Nilo,
2 והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו
2 quando saíram do rio sete vacas belas e gordas, que começaram a pastar entre os juncos.
3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר
3 Depois saíram do rio mais sete vacas, feias e magras, que foram para junto das outras, à beira do Nilo.
4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות ויקץ פרעה
4 Então as vacas feias e magras comeram as sete vacas belas e gordas. Nisso o faraó acordou.
5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטובת
5 Tornou a adormecer e teve outro sonho: Sete espigas de trigo, graúdas e boas, cresciam no mesmo pé.
6 והנה שבע שבלים דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
6 Depois brotaram outras sete espigas, mirradas e ressequidas pelo vento leste.
7 ותבלענה השבלים הדקות . את שבע השבלים הבריאות והמליאת ויקץ פרעה והנה חלום
7 As espigas mirradas engoliram as sete espigas graúdas e cheias. Então o faraó acordou; era um sonho.
8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמיו ואין פתר אתם לפרעה
8 Pela manhã, perturbado, mandou chamar todos os magos e sábios do Egito e lhes contou os sonhos, mas ninguém foi capaz de interpretá-los.
9 וידבר שר המשקים אל פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום
9 Então o chefe dos copeiros disse ao faraó: "Hoje me lembro de minhas faltas.
10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים
10 Certa vez o faraó ficou irado com os seus dois servos e mandou prender-me junto com o chefe dos padeiros, na casa do capitão da guarda.
11 ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו
11 Certa noite cada um de nós teve um sonho, e cada sonho tinha uma interpretação.
12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר
12 Pois bem, havia lá conosco um jovem hebreu, servo do capitão da guarda. Contamos a ele os nossos sonhos, e ele os interpretou, dando a cada um de nós a interpretação do seu próprio sonho.
13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה
13 E tudo aconteceu conforme ele nos dissera: eu fui restaurado à minha posição e o outro foi enforcado".
14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף וירצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה
14 O faraó mandou chamar José, que foi trazido depressa do calabouço. Depois de se barbear e trocar de roupa, apresentou-se ao faraó.
15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר התשמע חלום לפתר אתו
15 O faraó disse a José: "Tive um sonho que ninguém consegue interpretar. Mas ouvi falar que você, ao ouvir um sonho, é capaz de interpretá-lo".
16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה
16 Respondeu-lhe José: "Isso não depende de mim, mas Deus dará ao faraó uma resposta favorável".
17 וידבר פרעה את יוסף בחלמי והנני עמד על שפת היאר
17 Então o faraó contou o sonho a José: "Sonhei que estava de pé, à beira do Nilo,
18 והנה מן היאר עלות שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו
18 quando saíram do rio sete vacas, belas e gordas, que começaram a pastar entre os juncos.
19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהן בכל ארץ מצרים לרע
19 Depois saíram outras sete, raquíticas, muito feias e magras. Nunca vi vacas tão feias em toda a terra do Egito.
20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראישנות והבריאות
20 As vacas magras e feias comeram as sete vacas gordas que tinham aparecido primeiro.
21 ותבאנה אל קרבהן ולא נודע כי באו אל קרבהן ומראהן רע כאשר בתחלה ואקץ
21 Mesmo depois de havê-las comido, não parecia que o tivessem feito, pois continuavam tão magras como antes. Então acordei.
22 ואראה בחלמי והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד מליאות וטובות
22 "Depois tive outro sonho: Vi sete espigas de cereal, cheias e boas, que cresciam num mesmo pé.
23 והנה שבע שבלים צנימות דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
23 Depois delas, brotaram outras sete, murchas e mirradas, ressequidas pelo vento leste.
24 ותבלענה . השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי
24 As espigas magras engoliram as sete espigas boas. Contei isso aos magos, mas ninguém foi capaz de explicá-lo".
25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה אגיד לפרעה
25 "O faraó teve um único sonho", disse-lhe José. "Deus revelou ao faraó o que ele está para fazer.
26 שבע הפרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא
26 As sete vacas boas são sete anos, e as sete espigas boas são também sete anos; trata-se de um único sonho.
27 ושבע הפרות הרקות והרעות העלות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות ושדיפת הקדים יהיו שבע שני רעב
27 As sete vacas magras e feias que surgiram depois das outras, e as sete espigas mirradas, queimadas pelo vento leste, são sete anos. Serão sete anos de fome.
28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עשה הראה את פרעה
28 "É exatamente como eu disse ao faraó: Deus mostrou ao faraó aquilo que ele vai fazer.
29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים
29 Sete anos de muita fartura estão para vir sobre toda a terra do Egito,
30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ
30 mas depois virão sete anos de fome. Então todo o tempo de fartura será esquecido, pois a fome arruinará a terra.
31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא ואחרי כן כי כבד הוא מאד
31 A fome que virá depois será tão rigorosa que o tempo de fartura não será mais lembrado na terra.
32 ועלה שנית החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו
32 O sonho veio ao faraó duas vezes porque a questão já foi decidida por Deus, que se apressa em realizá-la.
33 ועתה יראה לו פרעה איש נבון וחכם וישתהו על ארץ מצרים
33 "Procure agora o faraó um homem criterioso e sábio e coloque-o no comando da terra do Egito.
34 ויעש פרעה ויפקד פקדים על הארץ ויחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע
34 O faraó também deve estabelecer supervisores para recolher um quinto da colheita do Egito durante os sete anos de fartura.
35 ויקבץ את כל האכל שבע השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ישמרו
35 Eles deverão recolher o que puderem nos anos bons que virão e fazer estoques de trigo que, sob o controle do faraó, serão armazenados nas cidades.
36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב
36 Esse estoque servirá de reserva para os sete anos de fome que virão sobre o Egito, para que a terra não seja arrasada pela fome. "
37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו
37 O plano pareceu bom ao faraó e a todos os seus conselheiros.
38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו
38 Por isso o faraó lhes perguntou: "Será que vamos achar alguém como este homem, em quem está o espírito divino? "
39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אתך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך
39 Disse, pois, o faraó a José: "Uma vez que Deus lhe revelou todas essas coisas, não há ninguém tão criterioso e sábio como você.
40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך
40 Você terá o comando de meu palácio, e todo o meu povo se sujeitará às suas ordens. Somente em relação ao trono serei maior que você".
41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים
41 E o faraó prosseguiu: "Entrego a você agora o comando de toda a terra do Egito".
42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רביד זהב על צוארו
42 Em seguida o faraó tirou do dedo o seu anel de selar e o colocou no dedo de José. Mandou-o vestir linho fino e colocou uma corrente de ouro em seu pescoço.
43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אברך ונתן אתו על כל ארץ מצרים
43 Também o fez subir em sua segunda carruagem real, e à frente os arautos iam gritando: "Abram caminho! " Assim José foi colocado no comando de toda a terra do Egito.
44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים
44 Disse ainda o faraó a José: "Eu sou o faraó, mas sem a sua palavra ninguém poderá levantar a mão nem o pé em todo o Egito".
45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנתי פענח ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע . כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים
45 O faraó deu a José o nome de Zafenate-Panéia e lhe deu por mulher Azenate, filha de Potífera, sacerdote de Om. Depois José foi inspecionar toda a terra do Egito.
46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים
46 José tinha trinta anos de idade quando começou a servir ao faraó, rei do Egito. Ele se ausentou da presença do faraó e foi percorrer todo o Egito.
47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
47 Durante os sete anos de fartura a terra teve grande produção.
48 ויקבץ את כל האכל שבע השנים אשר היה השבע בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
48 José recolheu todo o excedente dos sete anos de fartura no Egito e o armazenou nas cidades. Em cada cidade ele armazenava o trigo colhido nas lavouras das redondezas.
49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר
49 Assim José estocou muito trigo, como a areia do mar. Tal era a quantidade que ele parou de anotar, porque ia além de toda medida.
50 וליוסף ילדו שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע . כהן אן
50 Antes dos anos de fome, Azenate, filha de Potífera, sacerdote de Om, deu a José dois filhos.
51 ויקרא יוסף . שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את . עמלי ואת כל בית אבי
51 Ao primeiro, José deu o nome de Manassés, dizendo: "Deus me fez esquecer todo o meu sofrimento e toda a casa de meu pai".
52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי
52 Ao segundo filho chamou Efraim, dizendo: "Deus me fez prosperar na terra onde tenho sofrido".
53 ותכלנה שבע שני השבע אשר היו בארץ מצרים
53 Assim chegaram ao fim os sete anos de fartura no Egito,
54 ותחלנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי הרעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם
54 e começaram os sete anos de fome, como José tinha predito. Houve fome em todas as terras, mas em todo o Egito havia alimento.
55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשון
55 Quando todo o Egito começou a sofrer com a fome, o povo clamou ao faraó por comida, e este respondeu a todos os egípcios: "Dirijam-se a José e façam o que ele disser".
56 והרעב היה על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
56 Quando a fome já se havia espalhado por toda a terra, José mandou abrir os locais de armazenamento e começou a vender trigo aos egípcios, pois a fome se agravava em todo o Egito.
57 וכל הארצות באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ
57 E de toda a terra vinha gente ao Egito para comprar trigo de José, porquanto a fome se agravava em toda parte.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Gênesis 41, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.