Gênesis 41
SP: Samaritan Pentateuch (SM_SP) vs BKJ
1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר
1 E aconteceu que, ao final de dois anos completos, Faraó sonhou. E eis que ele estava em pé junto ao rio.
2 והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו
2 E eis que saíram do rio sete vacas gordas e de formoso aspecto, e pastavam na campina.
3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר
3 E eis que sete outras vacas saíram depois delas do rio, feias de aparência e magras, e estavam em pé junto às outras vacas sobre a margem do rio.
4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות ויקץ פרעה
4 E as vacas feias de aparência e magras, comeram as sete vacas gordas e de formoso aspecto. Então Faraó acordou.
5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטובת
5 E ele dormiu e sonhou uma segunda vez. E eis que sete espigas de trigo brotaram de um mesmo talo, cheias e boas.
6 והנה שבע שבלים דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
6 E eis que sete espigas miúdas e queimadas do vento oriental brotavam depois delas.
7 ותבלענה השבלים הדקות . את שבע השבלים הבריאות והמליאת ויקץ פרעה והנה חלום
7 E as sete espigas miúdas devoraram as sete espigas cheias e boas. E Faraó acordou, e eis que era um sonho.
8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמיו ואין פתר אתם לפרעה
8 E aconteceu que, de manhã, seu espírito estava perturbado, e ele enviou e chamou todos os magos do Egito, e todos os homens sábios de lá. E Faraó lhes contou o seu sonho, mas não houve um que pudesse interpretá-lo para Faraó.
9 וידבר שר המשקים אל פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום
9 Então, falou o chefe dos mordomos a Faraó, dizendo: Lembro-me hoje das minhas falhas.
10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים
10 Faraó estava irado com seus servos, e me colocou na prisão da casa do capitão da guarda, a mim e o chefe dos padeiros;
11 ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו
11 e nós sonhamos um sonho certa noite, eu e ele. Sonhamos cada homem de acordo com a interpretação do seu sonho.
12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר
12 E havia lá conosco um jovem, um hebreu, servo do capitão da guarda. E nós lhe contamos, e ele nos interpretou nossos sonhos, para cada homem de acordo com o seu sonho ele interpretou.
13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה
13 E aconteceu que, assim como ele interpretou para nós, assim foi. A mim ele restabeleceu para o meu ofício, e a ele enforcou.
14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף וירצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה
14 Então, Faraó enviou e chamou José, e eles o trouxeram apressadamente da masmorra. E ele se barbeou, e mudou as suas vestes, e veio a Faraó.
15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר התשמע חלום לפתר אתו
15 E Faraó disse a José: Sonhei um sonho, e não há ninguém que o possa interpretar. E eu ouvi dizer de ti, que tu podes entender um sonho e interpretá-lo.
16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה
16 E José respondeu a Faraó, dizendo: Não está em mim; Deus dará a Faraó uma resposta de paz.
17 וידבר פרעה את יוסף בחלמי והנני עמד על שפת היאר
17 E Faraó disse a José: No meu sonho, eis que eu estava em pé na margem do rio,
18 והנה מן היאר עלות שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו
18 e eis que saíram do rio sete vacas gordas e de formoso aspecto, e pastavam na campina.
19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהן בכל ארץ מצרים לרע
19 E eis que sete outras vacas saíram depois delas, feias de aparência e magras, tais como eu nunca vi em toda a terra do Egito, quanto à fealdade.
20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראישנות והבריאות
20 E as vacas magras e feias à vista comeram as primeiras sete vacas gordas.
21 ותבאנה אל קרבהן ולא נודע כי באו אל קרבהן ומראהן רע כאשר בתחלה ואקץ
21 E quando as haviam comido, não se podia saber que as haviam comido, mas ainda eram feias à vista, como no início. Então eu acordei.
22 ואראה בחלמי והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד מליאות וטובות
22 E eu vi no meu sonho, e eis que sete espigas brotaram de um talo, cheias e boas.
23 והנה שבע שבלים צנימות דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
23 E eis que sete espigas secas, miúdas e queimadas do vento oriental brotaram depois delas.
24 ותבלענה . השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי
24 E as espigas miúdas devoraram as sete espigas boas. E eu contei isso aos magos, mas não houve ninguém que pudesse interpretá-lo para mim.
25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה אגיד לפרעה
25 E José disse a Faraó: O sonho de Faraó é um: Deus mostrou a Faraó o que ele está para fazer.
26 שבע הפרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא
26 As sete vacas boas são sete anos, e as sete espigas boas são sete anos; o sonho é um.
27 ושבע הפרות הרקות והרעות העלות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות ושדיפת הקדים יהיו שבע שני רעב
27 E as sete vacas magras e feias à vista que saíram depois delas são sete anos, e as sete espigas vazias queimadas do vento oriental serão sete anos de fome.
28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עשה הראה את פרעה
28 Isto é o que eu tenho para falar a Faraó: O que Deus está prestes a fazer, ele mostrou a Faraó.
29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים
29 Eis que vêm sete anos de grande fartura em toda a terra do Egito;
30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ
30 e depois deles surgirão sete anos de fome, e toda a fartura será esquecida na terra do Egito; e a fome consumirá a terra,
31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא ואחרי כן כי כבד הוא מאד
31 e a fartura não será conhecida na terra por causa da fome que se seguirá, pois esta será muito grave.
32 ועלה שנית החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו
32 E por isso, o sonho foi repetido a Faraó duas vezes; é porque a coisa está estabelecida por Deus, e Deus em breve a fará acontecer.
33 ועתה יראה לו פרעה איש נבון וחכם וישתהו על ארץ מצרים
33 Agora faça Faraó encontrar um homem prudente e sábio, e o coloque sobre a terra do Egito.
34 ויעש פרעה ויפקד פקדים על הארץ ויחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע
34 Que Faraó o faça, e que ele nomeie oficiais sobre a terra, e que recolham uma quinta parte da terra do Egito nos sete anos de fartura.
35 ויקבץ את כל האכל שבע השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ישמרו
35 E ajuntem eles todo o alimento desses bons anos que vêm, e amontoem trigo sob a mão de Faraó, e que eles guardem alimento nas cidades.
36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב
36 E esse alimento será para o provimento da terra durante os sete anos de fome que haverá na terra do Egito, para que a terra não pereça de fome.
37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו
37 E a coisa foi boa aos olhos de Faraó e aos olhos de todos os seus servos.
38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו
38 E Faraó disse a seus servos: Acharemos alguém como este, um homem em quem está o Espírito de Deus?
39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אתך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך
39 E Faraó disse a José: Visto que Deus te mostrou tudo isto, não há ninguém tão prudente e sábio como tu és.
40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך
40 Tu estarás sobre a minha casa, de acordo com tua palavra todo o meu povo será governado; somente no trono eu serei maior do que tu.
41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים
41 E Faraó disse a José: Vê! Coloquei-te sobre toda a terra do Egito.
42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רביד זהב על צוארו
42 E Faraó tomou seu anel da sua mão e o colocou sobre a mão de José, e o vestiu com vestes de linho fino, e colocou um colar de ouro em volta do seu pescoço,
43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אברך ונתן אתו על כל ארץ מצרים
43 e o fez subir na segunda carruagem que ele tinha, e clamavam adiante dele: Ajoelhai; e ele o fez governador sobre toda a terra do Egito.
44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים
44 E Faraó disse a José: Eu sou Faraó, e sem ti nenhum homem levantará sua mão ou pé em toda a terra do Egito.
45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנתי פענח ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע . כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים
45 E Faraó chamou o nome de José Zafenate-Paneia, e lhe deu por mulher Azenate, a filha de Potífera, sacerdote de Om. E José saiu por toda a terra do Egito.
46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים
46 E José estava com trinta anos de idade quando estava diante de Faraó, rei do Egito. E José saiu da presença de Faraó, e foi por toda a terra do Egito.
47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
47 E nos sete anos de fartura a terra produziu aos montões.
48 ויקבץ את כל האכל שבע השנים אשר היה השבע בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
48 E ele ajuntou todo o alimento dos sete anos, que havia na terra do Egito, e armazenou o alimento nas cidades. O alimento do campo, que estava ao redor de cada cidade, ele armazenou da mesma forma.
49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר
49 E José ajuntou trigo como a areia do mar, muitíssimo, até ele perder a conta, pois era sem número.
50 וליוסף ילדו שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע . כהן אן
50 E a José nasceram dois filhos, antes de virem os anos da fome, que Azenate, a filha de Potífera, sacerdote de Om, lhe deu.
51 ויקרא יוסף . שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את . עמלי ואת כל בית אבי
51 E José chamou o nome do primeiro Manassés, pois Deus, disse ele, me fez esquecer todo o meu labor, e toda a casa de meu pai.
52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי
52 E o nome do segundo chamou Efraim, pois Deus me fez ser frutífero na terra da minha aflição.
53 ותכלנה שבע שני השבע אשר היו בארץ מצרים
53 E os sete anos de fartura, que houve na terra do Egito, terminaram.
54 ותחלנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי הרעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם
54 E os sete anos de escassez começaram, de acordo com o que José havia dito; e a escassez estava em todas as terras, mas em toda a terra do Egito havia pão.
55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשון
55 E quando toda a terra do Egito teve fome, o povo clamou a Faraó por pão; e Faraó disse a todos os egípcios: Ide a José; o que ele lhes disser, fazei.
56 והרעב היה על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
56 E a fome estava sobre toda a face da terra, e José abriu todos os depósitos, e vendeu aos egípcios, e a fome aumentou muito na terra do Egito.
57 וכל הארצות באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ
57 E todas as regiões vinham ao Egito, a José para comprar trigo, porque a fome era tão grande em todas as terras.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Gênesis 41, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.