Lucas 20
Modern Hebrew Bible (HEBM) vs ACF
1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
1 E aconteceu num daqueles dias que, estando ele ensinando o povo no templo, e anunciando o evangelho, sobrevieram os principais dos sacerdotes e os escribas com os anciãos,
2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
2 E falaram-lhe, dizendo: Dize-nos, com que autoridade fazes estas coisas? Ou, quem é que te deu esta autoridade?
3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
3 E, respondendo ele, disse-lhes: Também eu vos farei uma pergunta: Dizei-me pois:
4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
4 O batismo de João era do céu ou dos homens?
5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
5 E eles arrazoavam entre si, dizendo: Se dissermos: Do céu, ele nos dirá: Então por que o não crestes?
6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
6 E se dissermos: Dos homens; todo o povo nos apedrejará, pois têm por certo que João era profeta.
7 ויענו לא ידענו מאין׃
7 E responderam que não sabiam de onde era.
8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
8 E Jesus lhes disse: Tampouco vos direi com que autoridade faço isto.
9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
9 E começou a dizer ao povo esta parábola: Certo homem plantou uma vinha, e arrendou-a a uns lavradores, e partiu para fora da terra por muito tempo;
10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃
10 E no tempo próprio mandou um servo aos lavradores, para que lhe dessem dos frutos da vinha; mas os lavradores, espancando-o, mandaram-no vazio.
11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃
11 E tornou ainda a mandar outro servo; mas eles, espancando também a este, e afrontando-o, mandaram-no vazio.
12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃
12 E tornou ainda a mandar um terceiro; mas eles, ferindo também a este, o expulsaram.
13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃
13 E disse o senhor da vinha: Que farei? Mandarei o meu filho amado; talvez que, vendo, o respeitem.
14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
14 Mas, vendo-o os lavradores, arrazoaram entre si, dizendo: Este é o herdeiro; vinde, matemo-lo, para que a herança seja nossa.
15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃
15 E, lançando-o fora da vinha, o mataram. Que lhes fará, pois, o senhor da vinha?
16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
16 Irá, e destruirá estes lavradores, e dará a outros a vinha. E, ouvindo eles isto, disseram: Não seja assim!
17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
17 Mas ele, olhando para eles, disse: Que é isto, pois, que está escrito? A pedra, que os edificadores reprovaram, Essa foi feita cabeça da esquina.
18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃
18 Qualquer que cair sobre aquela pedra ficará em pedaços, e aquele sobre quem ela cair será feito em pó.
19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
19 E os principais dos sacerdotes e os escribas procuravam lançar mão dele naquela mesma hora; mas temeram o povo; porque entenderam que contra eles dissera esta parábola.
20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃
20 E, observando-o, mandaram espias, que se fingissem justos, para o apanharem nalguma palavra, e o entregarem à jurisdição e poder do presidente.
21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃
21 E perguntaram-lhe, dizendo: Mestre, nós sabemos que falas e ensinas bem e retamente, e que não consideras a aparência da pessoa, mas ensinas com verdade o caminho de Deus.
22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
22 É-nos lícito dar tributo a César ou não?
23 ויכר את נכליהם ויאמר להם׃
23 E, entendendo ele a sua astúcia, disse-lhes: Por que me tentais?
24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃
24 Mostrai-me uma moeda. De quem tem a imagem e a inscrição? E, respondendo eles, disseram: De César.
25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
25 Disse-lhes então: Dai, pois, a César o que é de César, e a Deus o que é de Deus.
26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
26 E não puderam apanhá-lo em palavra alguma diante do povo; e, maravilhados da sua resposta, calaram-se.
27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
27 E, chegando-se alguns dos saduceus, que dizem não haver ressurreição, perguntaram-lhe,
28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
28 Dizendo: Mestre, Moisés nos deixou escrito que, se o irmão de algum falecer, tendo mulher, e não deixar filhos, o irmão dele tome a mulher, e suscite posteridade a seu irmão.
29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃
29 Houve, pois, sete irmãos, e o primeiro tomou mulher, e morreu sem filhos;
30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃
30 E tomou-a o segundo por mulher, e ele morreu sem filhos.
31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃
31 E tomou-a o terceiro, e igualmente também os sete; e morreram, e nào deixaram filhos.
32 ובאחרונה מתה גם האשה׃
32 E por último, depois de todos, morreu também a mulher.
33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃
33 Portanto, na ressurreição, de qual deles será a mulher, pois que os sete por mulher a tiveram?
34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃
34 E, respondendo Jesus, disse-lhes: Os filhos deste mundo casam-se, e dão-se em casamento;
35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃
35 Mas os que forem havidos por dignos de alcançar o mundo vindouro, e a ressurreição dentre os mortos, nem hão de casar, nem ser dados em casamento;
36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃
36 Porque já não podem mais morrer; pois são iguais aos anjos, e são filhos de Deus, sendo filhos da ressurreição.
37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃
37 E que os mortos hão de ressuscitar também o mostrou Moisés junto da sarça, quando chama ao Senhor Deus de Abraão, e Deus de Isaque, e Deus de Jacó.
38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃
38 Ora, Deus não é Deus de mortos, mas de vivos; porque para ele vivem todos.
39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
39 E, respondendo alguns dos escribas, disseram: Mestre, disseste bem.
40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃
40 E não ousavam perguntar-lhe mais coisa alguma.
41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃
41 E ele lhes disse: Como dizem que o Cristo é filho de Davi?
42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
42 Visto como o mesmo Davi diz no livro dos Salmos: Disse o SENHOR ao meu Senhor: Assenta-te à minha direita,
43 עד אשית איביך הדם לרגליך׃
43 Até que eu ponha os teus inimigos por escabelo de teus pés.
44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃
44 Se Davi lhe chama Senhor, como é ele seu filho?
45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
45 E, ouvindo-o todo o povo, disse Jesus aos seus discípulos:
46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
46 Guardai-vos dos escribas, que querem andar com vestes compridas; e amam as saudações nas praças, e as principais cadeiras nas sinagogas, e os primeiros lugares nos banquetes;
47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
47 Que devoram as casas das viúvas, fazendo, por pretexto, largas orações. Estes receberão maior condenação.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Lucas 20, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.