Lucas 19
Modern Hebrew Bible (HEBM) vs NTLH
1 ויבוא ויעבר ביריחו׃
1 Jesus entrou em Jericó e estava atravessando a cidade.
2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
2 Morava ali um homem rico, chamado Zaqueu, que era chefe dos cobradores de impostos.
3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃
3 Ele estava tentando ver quem era Jesus, mas não podia, por causa da multidão, pois Zaqueu era muito baixo.
4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃
4 Então correu adiante da multidão e subiu numa figueira brava para ver Jesus, que devia passar por ali.
5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃
5 Quando Jesus chegou àquele lugar, olhou para cima e disse a Zaqueu:
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
6 Zaqueu desceu depressa e o recebeu na sua casa, com muita alegria.
7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
7 Todos os que viram isso começaram a resmungar: — Este homem foi se hospedar na casa de um pecador!
8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
8 Zaqueu se levantou e disse ao Senhor: — Escute, Senhor, eu vou dar a metade dos meus bens aos pobres. E, se roubei alguém, vou devolver quatro vezes mais.
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
9 Então Jesus disse:
10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
10 Porque o
11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
11 Jesus contou uma parábola para os que ouviram o que ele tinha dito. Agora ele estava perto de Jerusalém, e por isso eles estavam pensando que o Reino de Deus ia aparecer logo.
12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
12 Então Jesus disse:
13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
13 Antes de viajar, chamou dez dos seus empregados, deu a cada um uma moeda de ouro e disse: “Vejam o que vocês conseguem ganhar com este dinheiro, até a minha volta.”
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃
14 — Acontece que o povo do seu país o odiava e por isso mandou atrás dele uma comissão para dizer que não queriam que aquele homem fosse feito rei deles.
15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃
15 — O homem foi feito rei e voltou para casa. Aí mandou chamar os empregados a quem tinha dado o dinheiro, para saber quanto haviam conseguido ganhar.
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
16 O primeiro chegou e disse: “Patrão, com aquela moeda de ouro que o senhor me deu, eu ganhei dez.”
17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃
17 — “Muito bem!” — respondeu ele. — “Você é um bom empregado! E, porque foi fiel em coisas pequenas, você vai ser o governador de dez cidades.”
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
18 — O segundo empregado veio e disse: “Patrão, com aquela moeda de ouro que o senhor me deu, eu ganhei cinco.”
19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃
19 — “Você vai ser o governador de cinco cidades!” — disse o patrão.
20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃
20 — O outro empregado chegou e disse: “Patrão, aqui está a sua moeda. Eu a embrulhei num lenço e a escondi.
21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
21 Tive medo do senhor, porque sei que é um homem duro, que tira dos outros o que não é seu e colhe o que não plantou.”
22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
22 — Ele respondeu: “Você é um mau empregado! Vou usar as suas próprias palavras para julgá-lo. Você sabia que sou um homem duro, que tiro dos outros o que não é meu e colho o que não plantei.
23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
23 Então por que você não pôs o meu dinheiro no banco? Assim, quando eu voltasse da viagem, receberia o dinheiro com juros.”
24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃
24 — E disse para os que estavam ali: “Tirem dele a moeda e deem ao que tem dez.”
25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
25 Eles responderam:
26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃
26 — E o patrão disse:
27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
27 E agora tragam aqui os meus inimigos, que não queriam que eu fosse o rei deles, e os matem na minha frente.”
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
28 Depois de dizer isso, Jesus foi adiante deles para Jerusalém.
29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
29 Quando iam chegando aos povoados de Betfagé e Betânia, que ficam perto do monte das Oliveiras, enviou dois discípulos na frente,
30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃
30 com a seguinte ordem:
31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
31 Se alguém perguntar por que vocês estão fazendo isso, digam que o Mestre precisa dele.
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
32 Eles foram e acharam tudo como Jesus tinha dito.
33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃
33 Quando estavam desamarrando o jumentinho, os donos perguntaram: — Por que é que vocês estão desamarrando o animal?
34 ויאמרו האדון צריך לו׃
34 Eles responderam: — O Mestre precisa dele.
35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
35 Então eles levaram o jumentinho para Jesus, puseram as suas capas sobre o animal e ajudaram Jesus a montar.
36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃
36 Conforme ele ia passando, o povo estendia as suas capas no caminho.
37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
37 Quando Jesus chegou perto de Jerusalém, na descida do monte das Oliveiras, uma grande multidão de seguidores ia com ele. E eles, cheios de alegria, começaram a louvar a Deus em voz alta por tudo o que tinham visto.
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
38 Eles diziam: — Que Deus abençoe o Rei que vem em nome do Senhor! Paz no céu e
39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
39 Aí alguns fariseus que estavam no meio da multidão disseram a Jesus: — Mestre, mande que os seus seguidores calem a boca!
40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
40 Jesus respondeu:
41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
41 Quando Jesus chegou perto de Jerusalém e viu a cidade, chorou com pena dela
42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
42 e disse:
43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
43 Pois chegarão os dias em que os inimigos vão cercá-la com rampas de ataque, e vão rodeá-la, e apertá-la de todos os lados.
44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
44 Eles destruirão completamente você e todos os seus moradores. Não ficará uma pedra em cima da outra, porque você não reconheceu o tempo em que Deus veio para salvá-la.
45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
45 Jesus entrou no pátio do Templo e começou a expulsar dali os vendedores.
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
46 Ele lhes disse:
47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
47 Jesus ensinava no pátio do Templo todos os dias. Os chefes dos sacerdotes, os mestres da Lei e os líderes do povo queriam matá-lo.
48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
48 Mas não achavam jeito de fazer isso, pois todos o escutavam com muita atenção.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Lucas 19, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.