Lucas 19
Modern Hebrew Bible (HEBM) vs NAA
1 ויבוא ויעבר ביריחו׃
1 Entrando em Jericó, Jesus atravessava a cidade.
2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
2 Eis que um homem rico, chamado Zaqueu, chefe dos publicanos,
3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃
3 procurava ver quem era Jesus, mas não podia, por causa da multidão, por ser ele de pequena estatura.
4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃
4 Então, correndo adiante, subiu num sicômoro a fim de ver Jesus, porque ele havia de passar por ali.
5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃
5 Quando Jesus chegou àquele lugar, olhando para cima, disse:
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
6 Zaqueu desceu depressa e o recebeu com alegria.
7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
7 Todos os que viram isto murmuravam, dizendo que Jesus tinha se hospedado com um homem pecador.
8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
8 Zaqueu, por sua vez, se levantou e disse ao Senhor: — Senhor, vou dar a metade dos meus bens aos pobres. E, se roubei alguma coisa de alguém, vou restituir quatro vezes mais.
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
9 Então Jesus lhe disse:
10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
10 Porque o Filho do Homem veio buscar e salvar o perdido.
11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
11 Ouvindo eles estas coisas, Jesus contou uma parábola, visto estar perto de Jerusalém e lhes parecer que o Reino de Deus havia de manifestar-se imediatamente.
12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
12 Por isso, Jesus disse:
13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
13 Chamou dez dos seus servos, confiou-lhes dez minas e disse-lhes: “Negociem até que eu volte.”
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃
14 Mas os seus concidadãos o odiavam e enviaram após ele uma embaixada, dizendo: “Não queremos que este reine sobre nós.”
15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃
15 — Quando ele voltou, depois de ter tomado posse do reino, mandou chamar os servos a quem tinha dado o dinheiro, a fim de saber quanto tinham conseguido ganhar em seus negócios.
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
16 — O primeiro se apresentou e disse: “Senhor, a sua mina rendeu dez.”
17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃
17 O senhor lhe disse: “Muito bem, servo bom! E porque você foi fiel no pouco, terá autoridade sobre dez cidades.”
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
18 — O segundo servo veio e disse: “Senhor, a sua mina rendeu cinco.”
19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃
19 A este o senhor disse: “Você terá autoridade sobre cinco cidades.”
20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃
20 — Então veio outro servo, dizendo: “Senhor, aqui está a sua mina, que eu guardei embrulhada num lenço.
21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
21 Porque tive medo do senhor, que é homem rigoroso. O senhor retira o que não depositou e colhe o que não semeou.”
22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
22 Mas o senhor respondeu: “Servo mau, eu o julgarei usando as suas próprias palavras. Você sabia que eu sou homem rigoroso, que retiro o que não depositei e colho o que não semeei.
23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
23 Por que você não pôs o meu dinheiro no banco? E, então, na minha vinda, eu o receberia com juros.”
24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃
24 — E disse aos que estavam ali: “Tirem dele a mina e deem ao que tem as dez.”
25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
25 Eles ponderaram: “Senhor, ele já tem dez.”
26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃
26 Ao que o senhor respondeu: “Pois eu declaro a vocês que a todo o que tem será dado ainda mais; mas ao que não tem, até o que tem lhe será tirado.
27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
27 Mas quanto a esses meus inimigos, que não quiseram que eu reinasse sobre eles, tragam-nos aqui e os matem na minha presença.”
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
28 E, depois de dizer isto, Jesus prosseguia a sua viagem para Jerusalém.
29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
29 E aconteceu que, ao aproximar-se de Betfagé e de Betânia, junto ao monte das Oliveiras, Jesus enviou dois dos seus discípulos,
30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃
30 dizendo-lhes:
31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
31 Se alguém perguntar: “Por que o estão desprendendo?”, respondam assim: “Porque o Senhor precisa dele.”
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
32 E, indo os que foram mandados, acharam tudo conforme Jesus lhes tinha dito.
33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃
33 Quando eles estavam soltando o jumentinho, os donos do animal disseram: — Por que estão desprendendo o jumentinho?
34 ויאמרו האדון צריך לו׃
34 Eles responderam: — Porque o Senhor precisa dele.
35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
35 Então trouxeram o jumentinho até Jesus e, pondo as suas capas sobre o animal, ajudaram Jesus a montar.
36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃
36 À medida que Jesus avançava, as pessoas estendiam as suas capas no caminho.
37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
37 E, quando Jesus se aproximava da descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos começou, com muita alegria, a louvar a Deus em alta voz, por todos os milagres que tinham visto.
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
38 Diziam: “Bendito é o Rei que vem em nome do Senhor! Paz no céu e glória nas maiores alturas!”
39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
39 Alguns dos fariseus lhe disseram em meio à multidão: — Mestre, repreenda os seus discípulos!
40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
40 Mas Jesus respondeu:
41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
41 Quando Jesus ia chegando a Jerusalém, vendo a cidade, chorou por ela,
42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
42 dizendo:
43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
43 Pois virão dias em que os seus inimigos cercarão você de trincheiras e apertarão o cerco por todos os lados;
44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
44 e vão arrasar você e matar todos os seus moradores. Não deixarão pedra sobre pedra, porque você não reconheceu o tempo em que Deus veio visitá-la.
45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
45 Depois, entrando no templo, Jesus começou a expulsar os que ali vendiam,
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
46 dizendo-lhes:
47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
47 Diariamente, Jesus ensinava no templo. Os principais sacerdotes, os escribas e os maiorais do povo procuravam tirar-lhe a vida,
48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
48 mas não achavam uma forma de fazer isso, porque todo o povo, ao ouvi-lo, era cativado por ele.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Lucas 19, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.