Lucas 18
Modern Hebrew Bible (HEBM) vs ACF
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
1 E contou-lhes também uma parábola sobre o dever de orar sempre, e nunca desfalecer,
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
2 Dizendo: Havia numa cidade um certo juiz, que nem a Deus temia, nem respeitava o homem.
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
3 Havia também, naquela mesma cidade, uma certa viúva, que ia ter com ele, dizendo: Faze-me justiça contra o meu adversário.
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
4 E por algum tempo não quis atendê-la; mas depois disse consigo: Ainda que não temo a Deus, nem respeito os homens,
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
5 Todavia, como esta viúva me molesta, hei de fazer-lhe justiça, para que enfim não volte, e me importune muito.
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
6 E disse o Senhor: Ouvi o que diz o injusto juiz.
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
7 E Deus não fará justiça aos seus escolhidos, que clamam a ele de dia e de noite, ainda que tardio para com eles?
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
8 Digo-vos que depressa lhes fará justiça. Quando porém vier o Filho do homem, porventura achará fé na terra?
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
9 E disse também esta parábola a uns que confiavam em si mesmos, crendo que eram justos, e desprezavam os outros:
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
10 Dois homens subiram ao templo, para orar; um, fariseu, e o outro, publicano.
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
11 O fariseu, estando em pé, orava consigo desta maneira: Ó Deus, graças te dou porque não sou como os demais homens, roubadores, injustos e adúlteros; nem ainda como este publicano.
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
12 Jejuo duas vezes na semana, e dou os dízimos de tudo quanto possuo.
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
13 O publicano, porém, estando em pé, de longe, nem ainda queria levantar os olhos ao céu, mas batia no peito, dizendo: Ó Deus, tem misericórdia de mim, pecador!
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
14 Digo-vos que este desceu justificado para sua casa, e não aquele; porque qualquer que a si mesmo se exalta será humilhado, e qualquer que a si mesmo se humilha será exaltado.
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
15 E traziam-lhe também meninos, para que ele lhes tocasse; e os discípulos, vendo isto, repreendiam-nos.
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
16 Mas Jesus, chamando-os para si, disse: Deixai vir a mim os meninos, e não os impeçais, porque dos tais é o reino de Deus.
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
17 Em verdade vos digo que, qualquer que não receber o reino de Deus como menino, não entrará nele.
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
18 E perguntou-lhe um certo príncipe, dizendo: Bom Mestre, que hei de fazer para herdar a vida eterna?
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19 Jesus lhe disse: Por que me chamas bom? Ninguém há bom, senão um, que é Deus.
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
20 Sabes os mandamentos: Não adulterarás, não matarás, não furtarás, não dirás falso testemunho, honra a teu pai e a tua mãe.
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
21 E disse ele: Todas essas coisas tenho observado desde a minha mocidade.
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
22 E quando Jesus ouviu isto, disse-lhe: Ainda te falta uma coisa; vende tudo quanto tens, reparte-o pelos pobres, e terás um tesouro no céu; vem, e segue-me.
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
23 Mas, ouvindo ele isto, ficou muito triste, porque era muito rico.
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24 E, vendo Jesus que ele ficara muito triste, disse: Quão dificilmente entrarão no reino de Deus os que têm riquezas!
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
25 Porque é mais fácil entrar um camelo pelo fundo de uma agulha do que entrar um rico no reino de Deus.
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
26 E os que ouviram isto disseram: Logo quem pode salvar-se?
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
27 Mas ele respondeu: As coisas que são impossíveis aos homens são possíveis a Deus.
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
28 E disse Pedro: Eis que nós deixamos tudo e te seguimos.
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
29 E ele lhes disse: Na verdade vos digo que ninguém há, que tenha deixado casa, ou pais, ou irmãos, ou mulher, ou filhos, pelo reino de Deus,
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
30 Que não haja de receber muito mais neste mundo, e na idade vindoura a vida eterna.
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
31 E, tomando consigo os doze, disse-lhes: Eis que subimos a Jerusalém, e se cumprirá no Filho do homem tudo o que pelos profetas foi escrito;
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
32 Pois há de ser entregue aos gentios, e escarnecido, injuriado e cuspido;
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
33 E, havendo-o açoitado, o matarão; e ao terceiro dia ressuscitará.
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
34 E eles nada disto entendiam, e esta palavra lhes era encoberta, não percebendo o que se lhes dizia.
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
35 E aconteceu que chegando ele perto de Jericó, estava um cego assentado junto do caminho, mendigando.
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
36 E, ouvindo passar a multidão, perguntou que era aquilo.
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
37 E disseram-lhe que Jesus Nazareno passava.
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
38 Então clamou, dizendo: Jesus, Filho de Davi, tem misericórdia de mim.
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
39 E os que iam passando repreendiam-no para que se calasse; mas ele clamava ainda mais: Filho de Davi, tem misericórdia de mim!
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
40 Então Jesus, parando, mandou que lho trouxessem; e, chegando ele, perguntou-lhe,
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
41 Dizendo: Que queres que te faça? E ele disse: Senhor, que eu veja.
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
42 E Jesus lhe disse: Vê; a tua fé te salvou.
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
43 E logo viu, e seguia-o, glorificando a Deus. E todo o povo, vendo isto, dava louvores a Deus.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Lucas 18, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.