Deuteronômio 2
SP: Samaritan Pentateuch (SM_SP) vs NVT
1 ונפנה ונסעה המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים
1 “Depois disso, demos meia-volta e regressamos pelo deserto, em direção ao mar Vermelho, conforme a instrução que o S enhor me deu. Por um longo tempo, vagamos de um lugar para outro na região do monte Seir.
2 ויאמר יהוה אלי לאמר
2 “Finalmente, o S enhor me disse:
3 רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה
3 ‘Vocês andaram por esta região montanhosa tempo suficiente; agora, sigam para o norte.
4 ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד
4 Dê as seguintes ordens ao povo: Vocês passarão pelo território de seus parentes edomitas, os descendentes de Esaú, que habitam em Seir. Tenham muito cuidado, pois os edomitas se sentirão ameaçados.
5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר
5 Não os perturbem, pois eu dei a eles como propriedade toda a região montanhosa ao redor do monte Seir, e não darei a vocês um metro sequer da terra deles.
6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם
6 Paguem por todo alimento que comerem e pela água que beberem.
7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר ואשלחה מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה בארצך לא אטה בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר נבולך ויאמר לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
7 Pois o S enhor , seu Deus, tem abençoado vocês em tudo que têm feito. Ele tem cuidado de cada um de seus passos por este grande deserto. Durante estes quarenta anos, o S enhor , seu Deus, tem estado com vocês, e nada lhes tem faltado’.
8 ונעברה מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר ונפנה ונעברה דרך מדבר מואב
8 “Assim, contornamos o território de nossos parentes, os descendentes de Esaú, que habitam em Seir. Evitamos o caminho que passa pelo vale de Arabá, que sobe de Elate e Eziom-Geber. “Então, quando nos dirigimos para o norte pelo caminho do deserto de Moabe,
9 ויאמר יהוה אלי אל תצור את מואב ואל תתגר בו . כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה
9 o S enhor nos advertiu: ‘Não perturbem os moabitas, os descendentes de Ló, nem comecem uma guerra contra eles. Eu dei a eles como propriedade a região de Ar, e não darei a vocês parte alguma do território deles’.
10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים
10 (Antigamente, um povo chamado emins havia habitado na região de Ar. Eram tão fortes, numerosos e altos quanto os enaquins.
11 . . . . . והמואבים יקראו להם אימים
11 Os emins e os enaquins também eram conhecidos como refains, embora os moabitas os chamassem de emins.
12 ובשעיר ישבו החרי לפנים ובני עשו יירשם וישמדם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתיהם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם
12 Em outros tempos, os horeus haviam habitado em Seir, mas os edomitas os expulsaram e ocuparam sua terra, da mesma forma que Israel expulsou os habitantes de Canaã quando o S enhor lhe deu a terra deles.)
13 ועתה קומו סעו ועברו לכם את נחל זרד ונעברה את נחל זרד
13 “Então o S enhor nos disse: ‘Mexam-se! Atravessem o ribeiro de Zerede’. Assim, atravessamos o ribeiro.
14 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם
14 “Trinta e oito anos se passaram desde que partimos pela primeira vez de Cades-Barneia até atravessarmos, por fim, o ribeiro de Zerede. Àquela altura, todos os homens com idade suficiente para ir à guerra tinham morrido no deserto, como o S enhor havia jurado que aconteceria.
15 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם
15 A mão do S enhor pesou sobre eles e os eliminou, e eles morreram no meio do acampamento.
16 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם
16 “Quando todos os homens com idade suficiente para ir à guerra haviam morrido,
17 ויאמר יהוה אלי לאמר
17 o S enhor me disse:
18 אתה עבר היום את גבול מואב את ער
18 ‘Hoje vocês atravessarão a fronteira com Moabe pela região de Ar
19 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה
19 e se aproximarão da terra dos amonitas, os descendentes de Ló. Não os perturbem nem comecem uma guerra contra eles. Eu dei a eles como propriedade a terra de Amom, e não darei a vocês parte alguma do território deles’.
20 ארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזמים
20 (Antigamente, aquela região era considerada terra dos refains que haviam habitado ali, embora os amonitas os chamassem de zanzumins.
21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם
21 Também eram tão fortes, numerosos e altos quanto os enaquins. Mas o S enhor os destruiu para que os amonitas tomassem posse de sua terra.
22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה
22 Ele fez o mesmo pelos descendentes de Esaú que habitavam em Seir, pois destruiu os horeus para que os descendentes de Esaú se estabelecessem no lugar deles. Os descendentes de Esaú habitam nessa terra até hoje.
23 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם
23 Algo parecido aconteceu quando os caftoreus de Creta invadiram e destruíram os aveus, que habitavam em povoados na região de Gaza.)
24 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה
24 “Então o S enhor disse: ‘Mexam-se! Atravessem o vale de Arnom. Vejam, eu lhes entregarei o amorreu Seom, rei de Hesbom, e lhes darei a terra dele. Ataquem-no e comecem a tomar posse daquele território.
25 היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך
25 A partir de hoje, farei os povos de toda a terra se encherem de medo por sua causa. Quando ouvirem relatos a seu respeito, tremerão de angústia e pavor’.”
26 ואשלחה מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר
26 “Do deserto de Quedemote, enviei embaixadores ao rei Seom de Hesbom com a seguinte proposta de paz:
27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל
27 ‘Deixe-nos atravessar seu território. Ficaremos na estrada principal e não nos desviaremos nem para um lado nem para o outro.
28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי
28 Venda-nos alimentos para comermos e água para bebermos, e pagaremos por tudo. Queremos apenas permissão para passar por seu território.
29 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעברה את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו
29 Os descendentes de Esaú, que habitam em Seir, nos permitiram passar pelo território deles, como também fizeram os moabitas, que habitam na região de Ar. Deixe-nos passar até atravessarmos o Jordão e entrarmos na terra que o S enhor , nosso Deus, nos dá’.
30 ולא אבה סיחון מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה
30 “Mas Seom, rei de Hesbom, não nos permitiu passar, pois o S enhor , seu Deus, endureceu-lhe o coração e o tornou hostil, a fim de entregá-lo em nossas mãos, como de fato aconteceu.
31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו
31 “Então o S enhor me disse: ‘Veja, eu lhes entrego o rei Seom e seu território. Agora, comecem a conquistar sua terra e a tomar posse dela’.
32 ויצא סיחון לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה
32 “Então o rei Seom declarou guerra contra nós e mobilizou todas as suas tropas em Jaza.
33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכה אתו ואת בניו ואת כל עמו
33 Mas o S enhor , nosso Deus, o entregou a nós, e matamos a ele, seus filhos e todo o seu povo.
34 ונלכדה את כל עריו בעת ההיא ונחרמה את כל עריו מתם הנשים והטף לא השארנו שריד
34 Conquistamos todas as suas cidades e as destruímos completamente. Matamos homens, mulheres e crianças. Não poupamos ninguém.
35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו
35 Tomamos como despojo todos os animais e todos os objetos de valor das cidades que conquistamos.
36 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו בידנו
36 “Também conquistamos Aroer, à beira do vale de Arnom, além da cidade no vale e toda a região até Gileade. Nenhuma cidade tinha muralhas fortes o suficiente para nos deter, pois o S enhor , nosso Deus, nos entregou tudo.
37 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל היבק וערי ההר וכל אשר צונו יהוה אלהינו
37 Evitamos, porém, a terra dos amonitas, ao longo do rio Jaboque, e as cidades da região montanhosa, ou seja, todos os lugares que o S enhor , nosso Deus, havia ordenado que deixássemos em paz.”
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Deuteronômio 2, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.