Deuteronômio 1
SP: Samaritan Pentateuch (SM_SP) vs ACF
1 אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב
1 Estas são as palavras que Moisés falou a todo o Israel além do Jordão, no deserto, na planície defronte do Mar Vermelho, entre Parã e Tôfel, e Labã, e Hazerote, e Di-Zaabe.
2 אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע
2 Onze jornadas há desde Horebe, caminho do monte Seir, até Cades-Barnéia.
3 ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אליהם
3 E sucedeu que, no ano quadragésimo, no mês undécimo, no primeiro dia do mês, Moisés falou aos filhos de Israel, conforme a tudo o que o Senhor lhe mandara acerca deles.
4 אחרי הכתו את סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר ישב בעשתרות באדרעי
4 Depois que feriu a Siom, rei dos amorreus, que habitava em Hesbom, e a Ogue, rei de Basã, que habitava em Astarote, em Edrei.
5 בעבר הירדן בארץ מואב הואל משה באר את התורה הזאת לאמר
5 Além do Jordão, na terra de Moabe, começou Moisés a declarar esta lei, dizendo:
6 יהוה אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה
6 O Senhor nosso Deus nos falou em Horebe, dizendo: Assaz vos haveis demorado neste monte.
7 פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת
7 Voltai-vos, e parti, e ide à montanha dos amorreus, e a todos os seus vizinhos, à planície, e à montanha, e ao vale, e ao sul, e à margem do mar; à terra dos cananeus, e ao Líbano, até ao grande rio, o rio Eufrates.
8 ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי . לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת . לזרעם אחריהם
8 Eis que tenho posto esta terra diante de vós; entrai e possuí a terra que o Senhor jurou a vossos pais, Abraão, Isaque e Jacó, que a daria a eles e à sua descendência depois deles.
9 ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם
9 E no mesmo tempo eu vos falei, dizendo: Eu sozinho não poderei levar-vos.
10 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
10 O Senhor vosso Deus já vos tem multiplicado; e eis que em multidão sois hoje como as estrelas do céu.
11 יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
11 O Senhor Deus de vossos pais vos aumente, ainda mil vezes mais do que sois; e vos abençoe, como vos tem falado.
12 איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם
12 Como suportaria eu sozinho os vossos fardos, e as vossas cargas, e as vossas contendas?
13 הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
13 Tomai-vos homens sábios e entendidos, experimentados entre as vossas tribos, para que os ponha por chefes sobre vós.
14 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
14 Então vós me respondestes, e dissestes: Bom é fazer o que tens falado.
15 ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיכם
15 Tomei, pois, os chefes de vossas tribos, homens sábios e experimentados, e os tenho posto por cabeças sobre vós, por capitães de milhares, e por capitães de cem, e por capitães de cinqüenta, e por capitães de dez, e por governadores das vossas tribos.
16 ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו
16 E no mesmo tempo mandei a vossos juízes, dizendo: Ouvi a causa entre vossos irmãos, e julgai justamente entre o homem e seu irmão, e entre o estrangeiro que está com ele.
17 לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו
17 Não discriminareis as pessoas em juízo; ouvireis assim o pequeno como o grande; não temereis a face de ninguém, porque o juízo é de Deus; porém a causa que vos for difícil fareis vir a mim, e eu a ouvirei.
18 ואצוה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון
18 Assim naquele tempo vos ordenei todas as coisas que havíeis de fazer.
19 ונסעה מחורב ונלכה את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע
19 Então partimos de Horebe, e caminhamos por todo aquele grande e tremendo deserto que vistes, pelo caminho das montanhas dos amorreus, como o Senhor nosso Deus nos ordenara; e chegamos a Cades-Barnéia.
20 ואמר אליכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו
20 Então eu vos disse: Chegados sois às montanhas dos amorreus, que o Senhor nosso Deus nos dá.
21 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת
21 Eis aqui o Senhor teu Deus tem posto esta terra diante de ti; sobe, toma posse dela, como te falou o Senhor Deus de teus pais; não temas, e não te assustes.
22 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן
22 Então todos vós chegastes a mim, e dissestes: Mandemos homens adiante de nós, para que nos espiem a terra e, de volta, nos ensinem o caminho pelo qual devemos subir, e as cidades a que devemos ir.
23 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט
23 Isto me pareceu bem; de modo que de vós tomei doze homens, de cada tribo um homem.
24 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה
24 E foram-se, e subiram à montanha, e chegaram até ao vale de Escol, e o espiaram.
25 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו
25 E tomaram do fruto da terra nas suas mãos, e no-lo trouxeram e nos informaram, dizendo: Boa é a terra que nos dá o Senhor nosso Deus.
26 ולא אביתם לעלות ותמרו את פי יהוה אלהיכם
26 Porém vós não quisestes subir; mas fostes rebeldes ao mandado do Senhor nosso Deus.
27 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו
27 E murmurastes nas vossas tendas, e dissestes: Porquanto o Senhor nos odeia, nos tirou da terra do Egito para nos entregar nas mãos dos amorreus, para destruir-nos.
28 אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו וערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם
28 Para onde subiremos? Nossos irmãos fizeram com que se derretesse o nosso coração, dizendo: Maior e mais alto é este povo do que nós, as cidades são grandes e fortificadas até aos céus; e também vimos ali filhos dos gigantes.
29 ואמר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם
29 Então eu vos disse: Não vos espanteis, nem os temais.
30 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם
30 O Senhor vosso Deus que vai adiante de vós, ele pelejará por vós, conforme a tudo o que fez convosco, diante de vossos olhos, no Egito;
31 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה
31 Como também no deserto, onde vistes que o Senhor vosso Deus nele vos levou, como um homem leva seu filho, por todo o caminho que andastes, até chegardes a este lugar.
32 ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם
32 Mas nem por isso crestes no Senhor vosso Deus.
33 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם באש לילה להראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם
33 Que foi adiante de vós por todo o caminho, para vos achar o lugar onde vós deveríeis acampar; de noite no fogo, para vos mostrar o caminho por onde havíeis de andar, e de dia na nuvem.
34 וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר
34 Ouvindo, pois, o Senhor a voz das vossas palavras, indignou-se, e jurou, dizendo:
35 אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי . לאבתיכם
35 Nenhum dos homens desta maligna geração verá esta boa terra que jurei dar a vossos pais.
36 זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען כי מלא אחרי יהוה
36 Salvo Calebe, filho de Jefoné; ele a verá, e a terra que pisou darei a ele e a seus filhos; porquanto perseverou em seguir ao Senhor.
37 גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שמה
37 Também o Senhor se indignou contra mim por causa de vós, dizendo: Também tu lá não entrarás.
38 יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבוא שמה אתו החזק כי הוא ינחלנה את ישראל
38 Josué, filho de Num, que está diante de ti, ele ali entrará; fortalece-o, porque ele a fará herdar a Israel.
39 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם . . . . . . הם יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה
39 E vossos meninos, de quem dissestes: Por presa serão; e vossos filhos, que hoje não conhecem nem o bem nem o mal, eles ali entrarão, e a eles a darei, e eles a possuirão.
40 ואתם פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף
40 Porém vós virai-vos, e parti para o deserto, pelo caminho do Mar Vermelho.
41 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אלהינו אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלות ההרה
41 Então respondestes, e me dissestes: Pecamos contra o Senhor; nós subiremos e pelejaremos, conforme a tudo o que nos ordenou o Senhor nosso Deus. E armastes-vos, cada um de vós, dos seus instrumentos de guerra, e estivestes prestes para subir à montanha.
42 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
42 E disse-me o Senhor: Dize-lhes: Não subais nem pelejeis, pois não estou no meio de vós; para que não sejais feridos diante de vossos inimigos.
43 ואדברה אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותזידו ותעלו ההרה
43 Porém, falando-vos eu, não ouvistes; antes fostes rebeldes ao mandado do Senhor, e vos ensoberbecestes, e subistes à montanha.
44 ויצא העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה
44 E os amorreus, que habitavam naquela montanha, vos saíram ao encontro; e perseguiram-vos como fazem as abelhas e vos derrotaram desde Seir até Hormá.
45 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקולכם ולא האזין אליכם
45 Tornando, pois, vós, e chorando perante o Senhor, o Senhor não ouviu a vossa voz, nem vos escutou.
46 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם
46 Assim permanecestes muitos dias em Cades, pois ali vos demorastes muito.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Deuteronômio 1, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.