Mateus 15
Modern Hebrew Bible (HEBM) vs ARIB
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
1 Então chegaram a Jesus uns fariseus e escribas vindos de Jerusalém, e lhe perguntaram:
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
2 Por que transgridem os teus discípulos a tradição dos anciãos? pois não lavam as mãos, quando comem.
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
3 Ele, porém, respondendo, disse-lhes: E vós, por que transgredis o mandamento de Deus por causa da vossa tradição?
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
4 Pois Deus ordenou: Honra a teu pai e a tua mãe; e, Quem maldisser a seu pai ou a sua mãe, certamente morrerá.
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
5 Mas vós dizeis: Qualquer que disser a seu pai ou a sua mãe: O que poderias aproveitar de mim é oferta ao Senhor; esse de modo algum terá de honrar a seu pai.
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
6 E assim por causa da vossa tradição invalidastes a palavra de Deus.
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
7 Hipócritas! bem profetizou Isaias a vosso respeito, dizendo:
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
8 Este povo honra-me com os lábios; o seu coração, porém, está longe de mim.
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
9 Mas em vão me adoram, ensinando doutrinas que são preceitos de homem.
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
10 E, clamando a si a multidão, disse-lhes: Ouvi, e entendei:
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
11 Não é o que entra pela boca que contamina o homem; mas o que sai da boca, isso é o que o contamina.
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
12 Então os discípulos, aproximando-se dele, perguntaram-lhe: Sabes que os fariseus, ouvindo essas palavras, se escandalizaram?
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
13 Respondeu-lhes ele: Toda planta que meu Pai celestial não plantou será arrancada.
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
14 Deixai-os; são guias cegos; ora, se um cego guiar outro cego, ambos cairão no barranco.
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
15 E Pedro, tomando a palavra, disse-lhe: Explica-nos essa parábola.
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
16 Respondeu Jesus: Estai vós também ainda sem entender?
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
17 Não compreendeis que tudo o que entra pela boca desce pelo ventre, e é lançado fora?
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
18 Mas o que sai da boca procede do coração; e é isso o que contamina o homem.
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
19 Porque do coração procedem os maus pensamentos, homicídios, adultérios, prostituição, furtos, falsos testemunhos e blasfêmias.
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
20 São estas as coisas que contaminam o homem; mas o comer sem lavar as mãos, isso não o contamina.
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
21 Ora, partindo Jesus dali, retirou-se para as regiões de Tiro e Sidom.
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
22 E eis que uma mulher cananéia, provinda daquelas cercania, clamava, dizendo: Senhor, Filho de Davi, tem compaixão de mim, que minha filha está horrivelmente endemoninhada.
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
23 Contudo ele não lhe respondeu palavra. Chegando-se, pois, a ele os seus discípulos, rogavam-lhe, dizendo: Despede-a, porque vem clamando atrás de nós.
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
24 Respondeu-lhes ele: Não fui enviado senão às ovelhas perdidas da casa de Israel.
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
25 Então veio ela e, adorando-o, disse: Senhor, socorre-me.
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
26 Ele, porém, respondeu: Não é bom tomar o pão dos filhos e lançá-lo aos cachorrinhos.
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
27 Ao que ela disse: Sim, Senhor, mas até os cachorrinhos comem das migalhas que caem da mesa dos seus donos.
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
28 Então respondeu Jesus, e disse-lhe: ó mulher, grande é a tua fé! seja-te feito como queres. E desde aquela hora sua filha ficou sã.
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
29 Partindo Jesus dali, chegou ao pé do mar da Galiléia; e, subindo ao monte, sentou-se ali.
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
30 E vieram a ele grandes multidões, trazendo consigo coxos, aleijados, cegos, mudos, e outros muitos, e lhos puseram aos pés; e ele os curou;
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
31 de modo que a multidão se admirou, vendo mudos a falar, aleijados a ficar sãos, coxos a andar, cegos a ver; e glorificaram ao Deus de Israel.
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
32 Jesus chamou os seus discípulos, e disse: Tenho compaixão da multidão, porque já faz três dias que eles estão comigo, e não têm o que comer; e não quero despedi-los em jejum, para que não desfaleçam no caminho.
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
33 Disseram-lhe os discípulos: Donde nos viriam num deserto tantos pães, para fartar tamanha multidão?
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
34 Perguntou-lhes Jesus: Quantos pães tendes? E responderam: Sete, e alguns peixinhos.
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
35 E tendo ele ordenado ao povo que se sentasse no chão,
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
36 tomou os sete pães e os peixes, e havendo dado graças, partiu-os, e os entregava aos discípulos, e os discípulos á multidão.
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
37 Assim todos comeram, e se fartaram; e do que sobejou dos pedaços levantaram sete alcofas cheias.
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
38 Ora, os que tinham comido eram quatro mil homens além de mulheres e crianças.
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
39 E havendo Jesus despedido a multidão, entrou no barco, e foi para os confins de Magadã.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Mateus 15, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.