Lucas 19
Biblica® הברית החדשה/הדרך זכויות פתוחות (HEBLB) vs ARC
1 ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר.
1 E, tendo Jesus entrado em Jericó, ia passando.
2 אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול,
2 E eis que havia ali um homem, chamado Zaqueu; e era este um chefe dos publicanos e era rico.
3 רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע.
3 E procurava ver quem era Jesus e não podia, por causa da multidão, pois era de pequena estatura.
4 זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה.
4 E, correndo adiante, subiu a uma figueira brava para o ver, porque havia de passar por ali.
5 כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי. ”זכי,“ קרא לו ישוע בשמו, ”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“
5 E, quando Jesus chegou àquele lugar, olhando para cima, viu-o e disse-lhe: Zaqueu, desce depressa, porque, hoje, me convém pousar em tua casa.
6 זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון.
6 E, apressando-se, desceu e recebeu-o com júbilo.
7 הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל. ”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“ רטנו.
7 E, vendo todos isso, murmuravam, dizendo que entrara para ser hóspede de um homem pecador.
8 אולם זכי עמד לפני האדון ואמר: ”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“
8 E, levantando-se Zaqueu, disse ao Senhor: Senhor, eis que eu dou aos pobres metade dos meus bens; e, se em alguma coisa tenho defraudado alguém, o restituo quadruplicado.
9 ”היום באה ישועה לבית הזה!“ קרא ישוע. ”כי זכי הוא בן־אברהם.
9 E disse-lhe Jesus: Hoje, veio a salvação a esta casa, pois também este é filho de Abraão.
10 ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“
10 Porque o Filho do Homem veio buscar e salvar o que se havia perdido.
11 כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע.
11 E, ouvindo eles essas coisas, ele prosseguiu e contou uma parábola, porquanto estava perto de Jerusalém, e cuidavam que logo se havia de manifestar o Reino de Deus.
12 ”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו.
12 Disse, pois: Certo homem nobre partiu para uma terra remota, a fim de tomar para si um reino e voltar depois.
13 לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר: ’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘.
13 E, chamando dez servos seus, deu-lhes dez minas e disse-lhes: Negociai até que eu venha.
14 רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו: ’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘ “
14 Mas os seus concidadãos aborreciam-no e mandaram após ele embaixadores, dizendo: Não queremos que este reine sobre nós.
15 ”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו.
15 E aconteceu que, voltando ele, depois de ter tomado o reino, disse que lhe chamassem aqueles servos a quem tinha dado o dinheiro, para saber o que cada um tinha ganhado, negociando.
16 המשרת הראשון בא ואמר: ’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘.
16 E veio o primeiro dizendo: Senhor, a tua mina rendeu dez minas.
17 ” ’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘ שיבח אותו המלך. ’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘.
17 E ele lhe disse: Bem sobre dez cidades terás a autoridade.
18 ”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל.
18 E veio o segundo, dizendo: Senhor, a tua mina rendeu cinco minas.
19 ” ’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך.
19 E a este disse também: Sê tu também sobre cinco cidades.
20 אחר כך בא המשרת השלישי ואמר: ’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו.
20 E veio outro, dizendo: Senhor, aqui
21 כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘.
21 porque tive medo de ti, que és homem rigoroso, que tomas o que não puseste e segas o que não semeaste.
22 ” ’רשע שכמוך!‘ קרא המלך בזעם. ’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי,
22 Porém ele lhe disse: Mau servo, pela tua boca te julgarei; sabias que eu sou homem rigoroso, que tomo o que não pus e sego o que não semeei.
23 מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘
23 Por que não puseste, pois, o meu dinheiro no banco, para que eu, vindo, o exigisse com os juros?
24 ”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד: ’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘
24 E disse aos que estavam com ele: Tirai-lhe a mina e dai-
25 ” ’אבל, אדון‘, אמרו במחאה, ’יש לו מספיק!‘
25 E disseram-lhe eles: Senhor, ele tem dez minas.
26 ’נכון‘, השיב המלך. ’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.
26 Pois eu vos digo que a qualquer que tiver ser-lhe-á dado, mas ao que não tiver até o que tem lhe será tirado.
27 ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“
27 E, quanto àqueles meus inimigos que não quiseram que eu reinasse sobre eles, trazei-os aqui e matai-
28 ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו.
28 E, dito isso, ia caminhando adiante, subindo para Jerusalém.
29 בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר:
29 E aconteceu que, chegando perto de Betfagé e de Betânia, ao monte chamado das Oliveiras, mandou dois dos seus discípulos,
30 ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי.
30 dizendo: Ide à aldeia que está defronte e aí, ao entrardes, achareis preso um jumentinho em que nenhum homem ainda montou; soltai-o e trazei-
31 אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו: ’האדון זקוק לעיר‘. “
31 E, se alguém vos perguntar: Por que
32 שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע.
32 E, indo os que haviam sido mandados, acharam como lhes dissera.
33 כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון: ”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“
33 E, quando soltaram o jumentinho, seus donos lhes disseram: Por que soltais o jumentinho?
34 ”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות.
34 E eles responderam: O Senhor precisa dele.
35 הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו.
35 E trouxeram-no a Jesus; e, lançando sobre o jumentinho as suas vestes, puseram Jesus em cima.
36 אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו.
36 E, indo ele, estendiam no caminho as suas vestes.
37 כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע.
37 E, quando já chegava perto da descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos, regozijando-se, começou a dar louvores a Deus em alta voz, por todas as maravilhas que tinham visto,
38 ”ברוך הבא בשם ה׳!“ צהל ההמון. ”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“
38 dizendo: Bendito o Rei que vem em nome do Senhor! Paz no céu e glória nas alturas!
39 פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע: ”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“
39 E disseram-lhe dentre a multidão alguns dos fariseus: Mestre, repreende os teus discípulos.
40 אך הוא השיב להם: ”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“
40 E, respondendo ele, disse-lhes: Digo-vos que, se estes se calarem, as próprias pedras clamarão.
41 כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה.
41 E, quando ia chegando, vendo a cidade, chorou sobre ela,
42 ”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות.
42 dizendo: Ah! Se tu conhecesses também, ao menos neste teu dia,
43 ”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר.
43 Porque dias virão sobre ti, em que os teus inimigos te cercarão de trincheiras, e te sitiarão, e te estreitarão de todas as bandas,
44 אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“
44 e te derribarão, a ti e a teus filhos deixarão em ti pedra sobre pedra, pois que não conheceste o tempo da tua visitação.
45 לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים.
45 E, entrando no templo, começou a expulsar todos os que nele vendiam e compravam,
46 ”בכתבי־הקודש כתוב: ’ביתי בית־תפלה‘, “ קרא ישוע, ”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“
46 dizendo-lhes: Está escrito: A minha casa é casa de oração; mas vós fizestes dela covil de salteadores.
47 ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו,
47 E todos os dias ensinava no templo; mas os principais dos sacerdotes, e os escribas, e os principais do povo procuravam matá-lo
48 אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה.
48 e não achavam meio de o fazer, porque todo o povo pendia para ele, escutando-o.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Lucas 19, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.