Lucas 18
Biblica® הברית החדשה/הדרך זכויות פתוחות (HEBLB) vs AAI
1 ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר.
1 Jesu bai’obaiyen ta oroubonamaim ana bai’ufununayah i’obaiyih eo, “Mar etei kwanayoyoyoban, men guban nahurir yoyoban kwanihamiyimih.”
2 ”בעיר אחת היה שופט,“ פתח ישוע, ”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם.
2 “Veya ta bar merar gagamin ta’amaim tur nowarayan orot ta nati’imaim ma’am, i men kafa’imo God isan birubir naatu orot babin isah birubirumih.
3 ”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה.
3 Nati bar meraramaim i kwafur babin auman ma’am. Nati babin mar etei tur nowarayan orot ifefeyan eo, ‘Ayu akokok inibaisu au kamabiy wairafin airi kwanao ayu ana ma gewas.’
4 זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו: ’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם,
4 Veya moumurih maiyow orot iti babin ana fefeyan nonowar men kafa’imo abisa ta sinafumih. Baise yomaninamaim taiyuwin ma binotanot eo, ‘Ayu i men God abibiruw naatu orot babin men akakafiyih.
5 אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “
5 Baise iti babin i mar etei isau enan, gewasin babin i boro anibais nama gewas, saise men mar etei nan ayu nihaharu’umih.’”
6 האדון המשיך: ”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה,
6 Naatu Regah Jesu eo, “Tur nowarayan orot kakafin ana tur kwanowar.
7 האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם?
7 Naatu kwanotanot God ana roubinen sabuw fai mar isan hinarererey boro men na’itin nibaisih hinama gewas? Naatu baibaisih isan boro nama narubirabir?
8 אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“
8 Baise a tur ao’owen, God i boro hai yababan na’itin naatu boro matan nakabiy nasinaf. Baise Orot Natun namatabir maiye nanan ana veya, tafaramamaim boro sabuw baitumatumayah natita’urih.”
9 ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים:
9 Sabuw afa taiyuwih tebora’ahih gewasih terouw, taih tuwah tinunufuruwih isan, Jesu oroubonamaim eo.
10 ”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי.
10 “Ana veya ta orot rou’ab hitit hin Tafaror Baremaim yoyoban isan, orot ta i Pharisee, naatu orot ta i kabay o’onayan.
11 הפרוש הגאה התפלל כך: ’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי.
11 Pharisee orot akisin nabin bat yoyoban eo, ‘God a merar ayiy gagamin maiyow, anayabin ayu i men sabuw afa na’atube’emih, ayu men kabat mowan, men baifufuwenayan, men bainowan mowan, men taituwau a’aawah ufuh a nan, naatu ayu i men iti kabay o’onayan na’atube.
12 אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘.
12 Fur ta’imon wanawanan mar rou’ab ayoyohar naatu au kabay abaib roumukur etei o a siwar abit ofafaramaim eo na’atube.’
13 ”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא: ’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘.
13 Baise kabay o’onayan akisin babanane bat, uwan yi dogoron rab yoyoban eo, ‘God kwiwanbabanu, ayu bowabow kakafin wairafu.’
14 אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“
14 A tur ao’owen, orot rou’ab yoyoban ufunamaim au bar hinan kabay o’onayan God matanamaim i roumutufuren bai yasisiramaim ana ubar in, men Pharisee. Anayabin orot yait taiyuwin ebobora’ah God boro nab nayare, baise orot babin yait taiyuwin eyayare God boro nayara’ah orot gagamin namatar.”
15 יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו.
15 Sabuw afa natunatuh Jesu baigegewasinih isan hibow hina biyan hititit, ana bai’ufununayah hi’itih, sabuw higam hi’uwih.
16 ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר: ”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים.
16 Baise Jesu kek eafih hina biyan hitit naatu eo, “Kek kwaihamiyih tena biyou titit, men kwanao tanihimih, anayabin sabuw iyab dogoroh iti kek gidigidih na’atube God ana aiwobomaim boro hinarun.
17 אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“
17 A tur ao’owen, orot yait nayare iti kek na’atube God ana aiwobomaim boro narun.”
18 איש מכובד אחד שאל את ישוע: ”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“
18 Jew sabuw hai bonawiyenayan orot ta Jesu ibatiy, “Bai’obaiyenayan Gewas, kuo anowar, abisa anasinaf boro yawas ma’ama wanatowan anab.”
19 ”מדוע אתה קורא לי טוב?“ שאל ישוע. ”רק אלוהים טוב.
19 Jesu iya’afut eo, “O aisim ayu orot gewasu irouw kuo’o? Men yait ta gewasinamih, baise God akisinamo i gewasin.
20 אך בתשובה לשאלתך, הרי אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“
20 Ofafar etei Moses ana Bukamaim kikirum iso’ob? ’Taituwa a’aawah ufuh men inan, men sabuw ina’asbunuw, men inabain, men inifufuwen, men inayanuw, naatu hinat tamat fanah inabosiyasiyar.’”
21 ”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש.
21 Orot iya’afut eo, “Ayu kek ana veya’ika abusuruf iti ofafar etei ai’ufnunen, men ta astu’ubimih.”
22 ”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע. ”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“
22 Jesu nonowar ufunamaim eo, “Sawar ta’imonamo men isinafumih. Inan sawar etei inabow sabuw hinatobon naatu kabay yababan wairafih inafaramih. Imaibo inan ayu ni’ufnunu, saise maramaim o boro totobuyoy wairaf inamatar.”
23 כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד.
23 Baise orot iti tur nonowar ana maramaim ana yababan ra’at, anayabin i totobuyoy wairafin.
24 ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו: ”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים.
24 Jesu iti orot biyababan itin basit eo, “Sabuw iyab totobuyoy wairafih maramaim run isan boro isah nafokar.
25 קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“
25 Sinak ana sou awan kikimin camel imaim boro karam nasorabon, baise orot totobuyoy wairafin God ana aiwobomaim run isan boro men karam narun.”
26 ”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“ שאלו השומעים.
26 Sabuw iti tur hinonowar hio, “Orot yait i boro yawas natita’ur?”
27 השיב להם ישוע: ”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“
27 Jesu iyafutih eo, “Sabuw isah i fokar, baise God isan i hamehamen maiyow.”
28 ”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“ אמר פטרוס לישוע.
28 Imaibo Peter, Regah isan eo, “Aki ai bar ai tumar o abi’ufnuni ku’itin.”
29 ”כן,“ השיב ישוע, ”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים,
29 Jesu iuwih eo, “Anababatun a tur ao’owen, orot yait ana bar, aawan, natunatun, taintuwan, hinah tamah, ihamiyen God ana aiwob isan i’akir ebowabow
30 יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא.“
30 boro sawar moumurih na’in iti tafaramamaim tafan hinaya’abar nabow naatu yawas mar boro enan ma’ama wanatowan boro nab.”
31 ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר: ”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם.
31 Jesu ana tur abarayah nah 12 buwih nabinamaim iuwih eo, “Kwananowar! It i au Jerusalem tayey, naatu nati’imaim dinab oro’orot Orot Natun isan abisa mataramih hio hikikirum boro imaim yabin namatar.
32 ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו,
32 Nati’imaim i boro hinab Eteni Sabuw umahimaim hinayai, hinab hini’i’iyab, hinigigim, hinakwaitututur, hinawabir naatu hina’asabun namorob.
33 יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“
33 Baise veya tounu ufunamaim boro nayawas maiye namisir.”
34 התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם.
34 Naatu bai’ufununayah Jesu abisa eo men kafa’imo tur naniyan hibai hinotaboun. Anayabin kawen turamaim eo naniyan bain isan fokar.
35 בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות.
35 Jesu yena Jericho biyubin auman orot ta matan fim nati ef yanamaim ma fefefeyan.
36 קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל: ”מה מתרחש כאן?“
36 Sabuw hinan fanah nowar, basit ibatiyih, “Abisa matar kwa’i’itin?”
37 ”ישוע מנצרת עובר לפניך!“ השיבו לו.
37 Sabuw hiya’afut hio, “Jesu Nazareth matuwan enan.”
38 מששמע זאת העיוור החל לצעוק: ”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“
38 Basit orot matan fim erererey auman eaf eo, “Jesu David ana’agir kwiwanbabanu.”
39 האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו: ”בן־דוד, רחם עלי!“
39 Sabuw wan hi’iyon hinan hitatabir orot hikwarar tatab awan fotamih hio. Baise orot matan fim fan sib aumetawat na’in eaf eo, “David ana agir kwiwanbabanu!”
40 קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר. ”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע:
40 Basit Jesu nutanub bat naatu eo, “Orot kwabai kwana aitin.” Orot hibai hina Jesu biyan hitit, Jesu orot ibatiy.
41 ”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“
41 “Abisa kukokok isa anasinaf?” Orot iya’afut eo, “Regah ayu akokok matau nigewasin ana nuw maiye.”
42 ”ראייתך ניתנה לך!“ השיב ישוע. ”אמונתך ריפאה אותך.“
42 Basit Jesu orot iu, “Mata igewasin kunuw, abaitumatumamaim ebiyawasi.”
43 מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים.
43 Mar ta’imonamo orot matan igewasin nuw naatu God ana merar yi bora’ara’ah auman Jesu i’ufunun hairi hin. Naatu abisa matar sabuw hi’itin ana maramaim God ana merar hiyi wabin hibora’ara’ah.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Lucas 18, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.