Lucas 14
Biblica® הברית החדשה/הדרך זכויות פתוחות (HEBLB) vs AAI
1 — ausente —
1 Baiyarir ana veya ta, Pharisee hai ukwarin ana baremaim Jesu bay aamih na, baise sabuw nati’imaim hima’ama i Jesu hibimtitiy.
2 — ausente —
2 Naatu nati’imaim orot ta an uman hikurut ma’am yawas isan na Jesu nanamaim tit.
3 ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי־התורה ושאל: ”האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?“
3 Baise Jesu Pharisee naatu ofafar so’ob wairafih ibatiyih, “Baiyarir ana veya’amaim ata ofafar ebibasit boro orot babin taniyawas ai en?”
4 משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו.
4 Baise men tur ta hio. Basit Jesu orot bai iyawas naatu iu ana ubar in.
5 לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר: ”מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא תמהרו לחלץ אותו?“
5 Imaibo ibatiyih, “O orot ta natu o a bobaituw Baiyarir ana veya hub tare’er na’at boro itihamiy ta’in tamorob, o boro mata takabiy itarowen ra’ah tayen?”
6 גם הפעם לא השיבו לו.
6 Sabuw baiyafutinamih hikasiy hima kwanekwan.
7 ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם:
7 Nanawan sabuw afa bay aa ana efanamaim efan gewasih hirurubinen Jesu itih, basit oroubonamaim sabuw iuwih eo,
8 ”אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך,
8 “Orot ta, tabin ana hiyuw isan a kob nan na’uwi inanan men inayen efan gewasinamaim inamare’emih, anayabin orot gagamin ta auman ana kob hinan boro enan.
9 ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי.
9 Imih orot hiyuw matuwan airi a kob na uwi kwanan boro nayen na’uwi, ‘Aro o kumisir haw kure, tura eyen iti’imaim emare,’ o boro biya’ohow auman inamisir haw inare.
10 ”נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר: ’ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!‘ וכך תכובד לעיני כל האורחים.
10 Imih a kob hinan hina’uwi inanan, haw inamare, saise orot hiyuw matuwan a kob nan boro na’uwi, ‘Au begon kuyen seb ir yan kumare,’ o boro yasisir auman ina misir seb inayen efan gewasin inab nanawan afa bairi ir yan kwanama.
11 כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“
11 Anayabin orot yait taiyuwin i’itin ra’ah, God boro nab haw nayare, baise orot yait taiyuwin i’itin furuw God boro nayara’ah orot gagamin namatar.”
12 לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר: ”כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא.
12 Imaibo Jesu bar matuwan hairi bay aamih iu nan isan eo, “Auyit o rabirab ana bay inabitab, men o a of, tait bairi a rara ta’imon, taituwa o isusu’ubih, naatu a’ofonah guguw wairafih ina’uwih hinan bairi kwana’aamih. Anayabin o nati na’atube inasinaf, i boro a bay wan hitab hinit inaa.
13 הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים.
13 Baise hiyuw inabowabow ana veya, yababan wairafih, ah umah kurut, ah umah duboh, matah fim, ina’uwih hinan bairi bay kwanaa,
14 אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב.“
14 saise God boro baigegewasin nit. Anayabin sabuw nati boro men a hiyuw wan hinay hinit, baise sabuw gewasih morobone hinamimisir ana veya’amaim, abisa isisinaf isan God boro imaim a wayow nit.”
15 אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא: ”זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!“
15 Orot ta nati bay ana gemamaim hairi hima’am iti tur nowar, basit Jesu isan eo, “Orot yait God ana aiwobomaim hiyuw isan namamare boro yasisir gagamin maiyow nab.”
16 ישוע ענה לו במשל: ”איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים.
16 Baise Jesu oroubonamaim orot iu, “Veya ta orot ana hiyuw bogaigiwas, naatu sabuw maumurih na’in hai kob in.
17 כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה.
17 Naatu hiyuw aanin isan ana veya natit, tur iyafar ana ofonah isah eo, ‘Kwanan hiyuw tanaa, sawar etei ai moyab sawar.’
18 אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר: ’אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה‘.
18 Baise etei hikwahir tur ta ta hibow hitit, orot ta eo, ‘Ayu au me boubun atubun ananutitiyimih anan, a tur ao’owen men karam boro anan.’
19 השני אמר: ’הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי‘.
19 Orot ta eo, ‘Ayu au cow baubuh etei ten atobon, imih baimanamen isan anan, a tur ao’owen men karam boro anan.’
20 השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה.
20 Naatu orot ta eo, ‘Ayu i boubun atabin, imih men karam boro aawau anihamiy nama airit tanan.’
21 ”העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים.
21 Akir wairafin matabir maiye na orot gagamin ana tur eowen. Bar matuwan yan so’ar ana akir wairafin iu, ‘Saife kutit kwen ef gagamih yahimaim naatu bar merar hai ef yahimaim sabuw kakafih, yababan wairafih, ah umah kurut, ah umah murubih, matan fim initeten inan hiyuw tanaa.’
22 העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים.
22 Naatu akir wairafin eo, Regah, io na’atube i asinaf, baise bar awan i men karatan.’
23 ” ’לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות־מחבוא‘, אמר בעל הבית לעבדו, ’והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום.
23 Imaibo orot ana akir wairafin iu, ‘Kutit kwen bar merar hai ef gagamih yahimaim, naatu ef gidigidih rewahimaim, sabuw iyab nati’imaim ina’i’itih inabuwih kwanan, saise au bar awan nakaratan.’
24 איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!‘ “
24 A tur ao’owen sabuw iyab wan hai kob anan i men hikok imih boro men yait ta au hiyuw nakatubunimih!”
25 כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים:
25 Ana veya ta sabuw rau’ay gagamin na’in Jesu hi’ufunun bairi hinan tatabir iuwih eo,
26 ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי.
26 “Orot yait ayu ebi’ufnunu, baise hinah, tamah, aawan natunatun, taitin, ruburubun isah ebiyabow naatu i taiyuwin auman ana yawas isan ebiyabow, nati orot i men karam boro ayu ni’ufnunu.
27 מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי.
27 Orot yait ana onaf na’abar ayu ananamaim ni’ufnunu airi ananan i ayu au bai’ufununayan.
28 עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה?
28 Orot ta ana bar wowabinamih boro men asir nawowab kwaniyimih, baise wan i boro namare ana bar ayubin nayakitifuw, ana baiyan boro bai’ab naatu ana kabay karam boro iti bar nawowab nisawar ai en.
29 אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא־גמור ילעג לך ויאמר:
29 Anayabin ana kabay men nakakaram na’at boro tafah nararauwen ufunamaim wowabina’e nabat, naatu sabuw afa tafawat hinabatabat hina’itin boro hini’iyab hinamarib,
30 ’האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!‘
30 hinao, ‘Iti orot bar wowabinamihibe busuruf tafawat rauwen naatu ihamiy ebatabat.’
31 ”או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב?
31 Itinin tabo iti, aiwob orot ta ana baiyowayah etei 10,000 tabow, aiwob orot ta hairi baiyowamih tan, baise aiwob orot ta ana baiyowayah etei i 20,000 imih nati aiwob ta i boro tamare tama tanot, ‘Ayu karam boro nati aiwob orot airi aniyow?’
32 אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום.
32 Naatu tanotanot men takakaram na’at, i boro ef yok tama tur tiyafar aiwob turan hairi hitao tufuw hita’afuw.
33 גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי.
33 Ef i nati ta’imon, orot yait nakok ayu bai’ufnunu’umih mat i ana sawar etei nakwahir nayaraiyen.
34 ”מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו?
34 Riy i gewasin, baise naniyan nabi’en boro hinisaroun, anayabin men karam boro hiniwa’an riy namatar maiye.
35 מלח חסר־טעם אינו מביא כל תועלת – אי־אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב.“
35 Naatu me yan ub yen gewas isan hinayayare boro men ana gewasin ta namatar, imih boro hinisaroun. Imih o yait tain ema’am inarub tur iti inanowar gewas!”
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Lucas 14, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.