João 6
Biblica® הברית החדשה/הדרך זכויות פתוחות (HEBLB) vs NAA
1 כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה).
1 Depois dessas coisas, Jesus atravessou o mar da Galileia, que é o de Tiberíades.
2 אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים.
2 Uma grande multidão o seguia, porque tinham visto os sinais que ele fazia na cura dos enfermos.
3 ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ.
3 Então Jesus subiu ao monte e sentou-se ali com os seus discípulos.
4 היה זה זמן קצר לפני חג הפסח.
4 Ora, a Páscoa, festa dos judeus, estava próxima.
5 — ausente —
5 Então Jesus, erguendo os olhos e vendo que uma grande multidão se aproximava, disse a Filipe:
6 — ausente —
6 Mas Jesus dizia isto para testá-lo, porque sabia o que estava para fazer.
7 ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“ השיב פיליפוס.
7 Filipe respondeu: — Nem mesmo duzentos denários de pão seriam suficientes para que cada um recebesse um pedaço.
8 אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר:
8 Um dos discípulos, chamado André, irmão de Simão Pedro, disse a Jesus:
9 ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“
9 — Aqui está um menino que tem cinco pães de cevada e dois peixinhos. Mas o que é isto para tanta gente?
10 ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה.
10 Jesus disse: Havia muita relva naquele lugar. Assim, os homens se assentaram, e eram quase cinco mil.
11 ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע.
11 Então Jesus pegou os pães e, tendo dado graças, distribuiu-os entre eles; e também igualmente os peixes, tanto quanto queriam.
12 ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו,“ ביקש ישוע, ”כדי שדבר לא ייזרק.“
12 E, quando já estavam satisfeitos, Jesus disse aos seus discípulos:
13 התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים.
13 Assim, pois, o fizeram e encheram doze cestos de pedaços dos cinco pães de cevada, que sobraram depois que todos tinham comido.
14 כשראה ההמון את הנס הזה, קרא: ”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“
14 Quando as pessoas viram o sinal que Jesus havia feito, disseram: — Este é verdadeiramente o profeta que devia vir ao mundo.
15 ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים.
15 Jesus ficou sabendo que estavam para vir com a intenção de fazê-lo rei à força. Então ele se retirou outra vez, sozinho, para o monte.
16 בערב ירדו התלמידים לים
16 Ao final do dia, os discípulos de Jesus desceram para o mar.
17 ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם.
17 E, entrando num barco, passaram para o outro lado, rumo a Cafarnaum. Já estava escuro, e Jesus ainda não tinha ido até onde eles estavam.
18 בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה.
18 E o mar começava a ficar agitado, porque soprava um vento forte.
19 התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם,
19 Os discípulos já tinham navegado uns cinco ou seis quilômetros, quando viram Jesus andando sobre o mar, aproximando-se do barco; e ficaram com medo.
20 אולם ישוע הרגיעם: ”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“
20 Mas Jesus lhes disse:
21 הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם.
21 Então eles o receberam com alegria, e logo o barco chegou ao seu destino.
22 למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה.
22 No dia seguinte, a multidão que tinha ficado do outro lado do mar notou que ali havia apenas um pequeno barco e que Jesus não tinha entrado nele com os seus discípulos, tendo estes partido sozinhos.
23 בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה.
23 Entretanto, outros barquinhos de Tiberíades se aproximaram do lugar onde a multidão havia comido o pão depois que o Senhor deu graças.
24 כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו.
24 Quando aquela multidão viu que Jesus não estava ali nem os seus discípulos, entraram nos barcos e partiram para Cafarnaum à procura de Jesus.
25 הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה: ”רבי, כיצד הגעת הנה?“
25 E, tendo-o encontrado no outro lado do mar, lhe perguntaram: — Mestre, quando o senhor chegou aqui?
26 ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“ השיב להם ישוע.
26 Jesus respondeu:
27 ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“
27 Trabalhem, não pela comida que se estraga, mas pela que permanece para a vida eterna, a qual o Filho do Homem dará a vocês; porque Deus, o Pai, o confirmou com o seu selo.
28 ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“ שאלו.
28 Então lhe perguntaram: — Que faremos para realizar as obras de Deus?
29 ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע.
29 Jesus respondeu:
30 ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות.
30 Então eles disseram: — Que sinal o senhor fará para que vejamos e creiamos no senhor? O que o senhor pode fazer?
31 אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב: ’ודגן־שמים נתן להם‘.“
31 Nossos pais comeram o maná no deserto, como está escrito: “Deu-lhes a comer pão do céu.”
32 אולם ישוע הסביר: ”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים.
32 Jesus lhes disse:
33 הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“
33 Porque o pão de Deus é o que desce do céu e dá vida ao mundo.
34 ”אדון,“ קראו, ”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“
34 Então lhe disseram: — Senhor, dê-nos sempre desse pão.
35 ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע. ”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם.
35 Jesus respondeu:
36 אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי.
36 Porém eu já disse que vocês não creem, embora estejam me vendo.
37 אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש,
37 Todo aquele que o Pai me dá, esse virá a mim; e o que vem a mim, de modo nenhum o lançarei fora.
38 כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני.
38 Porque eu desci do céu, não para fazer a minha própria vontade, mas a vontade daquele que me enviou.
39 ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון.
39 E a vontade de quem me enviou é esta: que eu não perca nenhum de todos os que ele me deu; pelo contrário, eu o ressuscitarei no último dia.
40 זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“
40 De fato, a vontade de meu Pai é que todo aquele que vir o Filho e nele crer tenha a vida eterna; e eu o ressuscitarei no último dia.
41 היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים.
41 Então os judeus começaram a murmurar contra ele, porque tinha dito: “Eu sou o pão que desceu do céu.”
42 ”אילו שטויות הוא מדבר?“ שאלו. ”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“
42 E diziam: — Este não é Jesus, o filho de José? Por acaso não conhecemos o pai e a mãe dele? Como é que ele agora diz: “Desci do céu”?
43 ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע.
43 Jesus respondeu:
44 ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.
44 Ninguém pode vir a mim se o Pai, que me enviou, não o trouxer; e eu o ressuscitarei no último dia.
45 הלא כתוב בספרי הנביאים: ’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי.
45 Está escrito nos Profetas: “E todos serão ensinados por Deus.” Portanto, todo aquele que ouviu e aprendeu do Pai, esse vem a mim.
46 לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי.
46 Não que alguém tenha visto o Pai, a não ser aquele que vem de Deus; este já viu o Pai.
47 ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח.
47 — Em verdade, em verdade lhes digo: quem crê em mim tem a vida eterna.
48 אני הוא לחם החיים.
48 Eu sou o pão da vida.
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו.
49 Os pais de vocês comeram o maná no deserto e morreram.
50 אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות.
50 Este é o pão que desce do céu, para que todo o que dele comer não pereça.
51 אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“
51 Eu sou o pão vivo que desceu do céu; se alguém comer deste pão, viverá eternamente. E o pão que eu darei pela vida do mundo é a minha carne.
52 ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“ החלו היהודים להתווכח ביניהם.
52 Então os judeus começaram a discutir entre si, dizendo: — Como é que este pode nos dar a sua própria carne para comer?
53 ”אני אומר לכם ברצינות,“ המשיך ישוע, ”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם!
53 Jesus respondeu:
54 אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.
54 Quem come a minha carne e bebe o meu sangue tem a vida eterna, e eu o ressuscitarei no último dia.
55 כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי.
55 Pois a minha carne é verdadeira comida, e o meu sangue é verdadeira bebida.
56 כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו.
56 Quem come a minha carne e bebe o meu sangue permanece em mim, e eu permaneço nele.
57 כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו.
57 Assim como o Pai, que vive, me enviou, e igualmente eu vivo por causa do Pai, também quem de mim se alimenta viverá por mim.
58 אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“
58 Este é o pão que desceu do céu, em nada semelhante àquele que os pais de vocês comeram e, mesmo assim, morreram; quem comer este pão viverá eternamente.
59 ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום.
59 Jesus disse essas coisas quando ensinava na sinagoga de Cafarnaum.
60 אפילו תלמידיו אמרו: ”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“
60 Muitos dos seus discípulos, tendo ouvido tais palavras, disseram: — Duro é este discurso; quem pode suportá-lo?
61 ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו. ”מה מטריד אתכם?“ שאל אותם.
61 Mas Jesus, sabendo por si mesmo que os seus discípulos murmuravam a respeito do que ele havia falado, disse-lhes:
62 ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים?
62 Que acontecerá, então, se virem o Filho do Homem subir para o lugar onde primeiro estava?
63 רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים.
63 O Espírito é o que vivifica; a carne para nada aproveita. As palavras que eu lhes tenho falado são espírito e são vida.
64 אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו.
64 Mas há descrentes entre vocês. Ora, Jesus sabia, desde o princípio, quais eram os que não criam e quem iria traí-lo.
65 ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע.
65 E prosseguiu:
66 באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים.
66 Diante disso, muitos dos seus discípulos o abandonaram e já não andavam com ele.
67 ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“ שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו.
67 Então Jesus perguntou aos doze:
68 ”אדוני, לאן נלך ולמי?“ קרא שמעון פטרוס. ”רק לך יש דברים של חיי נצח,
68 Simão Pedro respondeu: — Senhor, para quem iremos? O senhor tem as palavras da vida eterna,
69 ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“
69 e nós temos crido e conhecido que o senhor é o Santo de Deus.
70 השיב להם ישוע: ”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“
70 Então Jesus lhes disse:
71 הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו.
71 Ele se referia a Judas, filho de Simão Iscariotes, porque este, sendo um dos doze, era quem o haveria de trair.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar João 6, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.