João 5
Biblica® הברית החדשה/הדרך זכויות פתוחות (HEBLB) vs VC
1 כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים.
1 Depois disso, houve uma festa dos judeus, e Jesus subiu a Jerusalém.
2 ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית ”בית־חסדא“, וסביבה חמישה רציפים.
2 Há em Jerusalém, junto à porta das Ovelhas, um tanque, chamado em hebraico Betesda, que tem cinco pórticos.
3 על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו,
3 Nestes pórticos jazia um grande número de enfermos, de cegos, de coxos e de paralíticos, que esperavam o movimento da água.
4 כי מדי פעם ירד מלאך ה׳ אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא).
4 {Pois de tempos em tempos um anjo do Senhor descia ao tanque e a água se punha em movimento. E o primeiro que entrasse no tanque, depois da agitação da água, ficava curado de qualquer doença que tivesse.}
5 בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים.
5 Estava ali um homem enfermo havia trinta e oito anos.
6 ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו. ”אתה רוצה להירפא?“ שאל ישוע.
6 Vendo-o deitado e sabendo que já havia muito tempo que estava enfermo, perguntou-lhe Jesus: Queres ficar curado?
7 ”איני יכול!“ השיב האיש בייאוש. ”אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני.“
7 O enfermo respondeu-lhe: Senhor, não tenho ninguém que me ponha no tanque, quando a água é agitada; enquanto vou, já outro desceu antes de mim.
8 ”קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!“ פקד ישוע.
8 Ordenou-lhe Jesus: Levanta-te, toma o teu leito e anda.
9 האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת,
9 No mesmo instante, aquele homem ficou curado, tomou o seu leito e foi andando. Ora, aquele dia era sábado.
10 לא מצא הדבר חן בעיני היהודים. ”אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!“ קראו לעבר הנרפא.
10 E os judeus diziam ao homem curado: E sábado, não te é permitido carregar o teu leito.
11 ”האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת“, ענה האיש.
11 Respondeu-lhes ele: Aquele que me curou disse: Toma o teu leito e anda.
12 ”מיהו האיש הזה?“ שאלו.
12 Perguntaram-lhe eles: Quem é o homem que te disse: Toma o teu leito e anda?
13 אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא כי בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום.
13 O que havia sido curado, porém, não sabia quem era, porque Jesus se havia retirado da multidão que estava naquele lugar.
14 מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית־המקדש ואמר לו: ”עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע.“
14 Mais tarde, Jesus o achou no templo e lhe disse: Eis que ficaste são; já não peques, para não te acontecer coisa pior.
15 האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו.
15 Aquele homem foi então contar aos judeus que fora Jesus quem o havia curado.
16 ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת.
16 Por esse motivo, os judeus perseguiam Jesus, porque fazia esses milagres no dia de sábado.
17 אבל ישוע אמר להם: ”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“
17 Mas ele lhes disse: Meu Pai continua agindo até agora, e eu ajo também.
18 דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים ”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים.
18 Por esta razão os judeus, com maior ardor, procuravam tirar-lhe a vida, porque não somente violava o repouso do sábado, mas afirmava ainda que Deus era seu Pai e se fazia igual a Deus.
19 ”הבן אינו יכול לעשות דבר בעצמו,“ אמר ישוע, ”הוא עושה רק מה שראה את אביו עושה, ובאותה דרך.
19 Jesus tomou a palavra e disse-lhes: Em verdade, em verdade vos digo: o Filho de si mesmo não pode fazer coisa alguma; ele só faz o que vê fazer o Pai; e tudo o que o Pai faz, o faz também semelhantemente o Filho.
20 כי האב אוהב את בנו ומלמד אותו את כל מעשיו, ואפילו מלמדו לעשות מעשים גדולים יותר מריפוי האיש הזה. אתם יודעים מדוע? כדי שתתפלאו ותשתוממו!
20 Pois o Pai ama o Filho e mostra-lhe tudo o que faz; e maiores obras do que esta lhe mostrará, para que fiqueis admirados.
21 הבן אף יקים מהמתים את מי שירצה, ממש כפי שעושה האב.
21 Com efeito, como o Pai ressuscita os mortos e lhes dá vida, assim também o Filho dá vida a quem ele quer.
22 האב לא ישפוט איש – הוא נתן לבנו את סמכות המשפט, כדי שכולם יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב.
22 Assim também o Pai não julga ninguém, mas entregou todo o julgamento ao Filho.
23 מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד גם את האב אשר שלח אותו.
23 Desse modo, todos honrarão o Filho, bem como honram o Pai. Aquele que não honra o Filho, não honra o Pai, que o enviou.
24 ”אני מבטיח לכם שכל השומע את דברי ומאמין באלוהים אשר שלח אותי, יחיה חיי נצח ולא יישפט על חטאיו לעולם, משום שהוא כבר עבר מהמוות לחיים.
24 Em verdade, em verdade vos digo: quem ouve a minha palavra e crê naquele que me enviou tem a vida eterna e não incorre na condenação, mas passou da morte para a vida.
25 אני מבטיח לכם, יגיע הזמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שהמתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים – וכל השומעים יחיו.
25 Em verdade, em verdade vos digo: vem a hora, e já está aí, em que os mortos ouvirão a voz do Filho de Deus; e os que a ouvirem viverão.
26 כשם שלאב עצמו יש כוח המעניק חיים, כך גם לבן יש אותו כוח, שהוא מתנת האב.
26 Pois como o Pai tem a vida em si mesmo, assim também deu ao Filho o ter a vida em si mesmo,
27 כבן־האדם יש לו זכות וסמכות לשפוט את חטאיהם של כל בני־האדם.
27 e lhe conferiu o poder de julgar, porque é o Filho do Homem.
28 אל תתפלאו על כך, כי יבוא הזמן שכל המתים ישמעו בקבריהם את קולו של בן האלוהים,
28 Não vos maravilheis disso, porque vem a hora em que todos os que se acham nos sepulcros sairão deles ao som de sua voz:
29 והם יקומו מקבריהם – עושי הטוב לחיי נצח, ועושי הרע למשפט.
29 os que praticaram o bem irão para a ressurreição da vida, e aqueles que praticaram o mal ressuscitarão para serem condenados.
30 ”איני שופט איש לפני התייעצות עם אבי; אני שופט רק לפי מה שהוא אומר לי. משפטי ישר וצודק, כי איני מבקש את טובת עצמי, אלא את רצון אבי שבשמים אשר שלחני.
30 De mim mesmo não posso fazer coisa alguma. Julgo como ouço; e o meu julgamento é justo, porque não busco a minha vontade, mas a vontade daquele que me enviou.
31 ”אם אני מעיד על עצמי, תאמרו שעדותי אינה מהימנה.
31 Se eu der testemunho de mim mesmo, não é digno de fé o meu testemunho.
32 אולם מישהו אחר מעיד עלי – יוחנן המטביל, ואני יודע שאפשר לסמוך על דבריו.
32 Há outro que dá testemunho de mim, e sei que é digno de fé o testemunho que dá de mim.
33 אתם שלחתם את אנשיכם אל יוחנן כדי להקשיב לדבריו, ויוחנן אמר את האמת.
33 Vós enviastes mensageiros a João, e ele deu testemunho da verdade.
34 אל תחשבו שאני זקוק לעדות בני־אדם; אני מספר לכם כל זאת רק כדי שתאמינו ותיוושעו.
34 Não invoco, porém, o testemunho de homem algum. Digo-vos essas coisas, a fim de que sejais salvos.
35 ”יוחנן הפיץ אור כנר דולק כדי להאיר לכם את הדרך, ולזמן קצר אף שמחתם להתענג על האור הזה.
35 João era uma lâmpada que arde e ilumina; vós, porém, só por uma hora quisestes alegrar-vos com a sua luz.
36 ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי.
36 Mas tenho maior testemunho do que o de João, porque as obras que meu Pai me deu para executar - essas mesmas obras que faço - testemunham a meu respeito que o Pai me enviou.
37 האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם.
37 E o Pai que me enviou, ele mesmo deu testemunho de mim. Vós nunca ouvistes a sua voz nem vistes a sua face...
38 אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו.
38 e não tendes a sua palavra permanente em vós, pois não credes naquele que ele enviou.
39 ”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי!
39 Vós perscrutais as Escrituras, julgando encontrar nelas a vida eterna. Pois bem! São elas mesmas que dão testemunho de mim.
40 למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח.
40 E vós não quereis vir a mim para que tenhais a vida...
41 ”איני לוקח כבוד ושבחים מבני־אדם ואיני דואג לדעתכם עלי,
41 Não espero a minha glória dos homens,
42 אבל אני רוצה לומר לכם שאינכם אוהבים את אלוהים.
42 mas sei que não tendes em vós o amor de Deus.
43 אני באתי בשם אבי ולא קיבלתם אותי; אך אם יבוא מישהו אחר בשם עצמו, כן תקבלו אותו.
43 Vim em nome de meu Pai, mas não me recebeis. Se vier outro em seu próprio nome, haveis de recebê-lo...
44 אין פלא שאינכם מאמינים, שכן אתם מבקשים כבוד איש מרעהו, וכלל אינכם דואגים לכבוד שחולק אלוהים.
44 Como podeis crer, vós que recebeis a glória uns dos outros, e não buscais a glória que é só de Deus?
45 ”אל תחשבו שאטען עליכם לפני אבי. משה רבנו – שבו אתם מאמינים – הוא הטוען עליכם!
45 Não julgueis que vos hei de acusar diante do Pai; há quem vos acusa: Moisés, no qual colocais a vossa esperança.
46 אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי.
46 Pois se crêsseis em Moisés, certamente creríeis em mim, porque ele escreveu a meu respeito.
47 ואם אינכם מאמינים למה שכתב משה, איני מתפלא שאינכם מאמינים לדברי.“
47 Mas, se não acreditais nos seus escritos, como acreditareis nas minhas palavras?
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar João 5, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.