João 4
Biblica® הברית החדשה/הדרך זכויות פתוחות (HEBLB) vs NAA
1 — ausente —
1 Quando Jesus soube que os fariseus tinham ouvido dizer que ele fazia e batizava mais discípulos do que João
2 — ausente —
2 — se bem que Jesus mesmo não batizava, e sim os seus discípulos —,
3 כשנודע הדבר לישוע, הוא עזב את אזור יהודה וחזר לגליל.
3 deixou a Judeia, retirando-se outra vez para a Galileia.
4 לשם כך היה עליו לעבור דרך שומרון.
4 E era-lhe necessário passar pela região da Samaria.
5 — ausente —
5 Assim, Jesus chegou a uma cidade samaritana, chamada Sicar, perto das terras que Jacó tinha dado a seu filho José.
6 — ausente —
6 Ali ficava o poço de Jacó. Cansado da viagem, Jesus sentou-se junto ao poço. Era por volta do meio-dia.
7 — ausente —
7 Nisso veio uma mulher samaritana tirar água. Jesus lhe disse:
8 — ausente —
8 Pois os seus discípulos tinham ido à cidade comprar alimentos.
9 האישה תמהה על בקשתו הבלתי־רגילה וקראה: ”הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?“
9 Então a mulher samaritana perguntou a Jesus: — Como, sendo o senhor um judeu, pede água a mim, que sou mulher samaritana? Ela disse isso porque os judeus não se dão com os samaritanos.
10 ”אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך ’תני לי לשתות‘, היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!“ השיב ישוע.
10 Jesus respondeu:
11 ”מאין לך מים חיים?“ תמהה האישה. ”הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל.
11 Ao que a mulher respondeu: — O senhor não tem balde e o poço é fundo. De onde vai conseguir essa água viva?
12 מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני־ביתו וצאנו שתו מהמים האלה!“
12 Por acaso o senhor é maior do que Jacó, o nosso pai, que nos deu o poço, do qual ele mesmo bebeu, assim como os seus filhos e o seu gado?
13 ”כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא,
13 Jesus respondeu:
14 אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח.“
14 mas aquele que beber da água que eu lhe der nunca mais terá sede. Pelo contrário, a água que eu lhe der será nele uma fonte a jorrar para a vida eterna.
15 ”באמת?“ קראה האישה בהתפעלות. ”אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים.“
15 A mulher lhe disse: — Senhor, quero que me dê essa água para que eu não mais tenha sede, nem precise vir aqui buscá-la.
16 ”ברצון“, אמר ישוע. ”לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם.“
16 Jesus disse:
17 ”אולם אין לי בעל“, השיבה האישה.
17 Ao que a mulher respondeu: — Não tenho marido. Então Jesus disse:
18 ”כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!“
18 Porque já teve cinco, e esse que agora tem não é seu marido. O que você disse é verdade.
19 ”אדוני,“ קראה האישה בתימהון הולך וגובר, ”אני רואה שאתה נביא!
19 A mulher então lhe disse: — Agora eu sei que o senhor é um profeta!
20 אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר גריזים הזה?“
20 Nossos pais adoravam neste monte, mas vocês dizem que em Jerusalém é o lugar onde se deve adorar.
21 — ausente —
21 Jesus respondeu:
22 — ausente —
22 Vocês adoram o que não conhecem; nós adoramos o que conhecemos, porque a salvação vem dos judeus.
23 — ausente —
23 Mas vem a hora — e já chegou — em que os verdadeiros adoradores adorarão o Pai em espírito e em verdade. Porque são esses que o Pai procura para seus adoradores.
24 — ausente —
24 Deus é Espírito, e é necessário que os seus adoradores o adorem em espírito e em verdade.
25 ”אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל“, אמרה האישה.
25 A mulher respondeu: — Eu sei que virá o Messias, chamado Cristo. Quando ele vier, nos anunciará todas as coisas.
26 ”אני המדבר אליך, אני הוא!“ השיב ישוע.
26 Então Jesus disse:
27 בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות.
27 Naquele momento, chegaram os discípulos de Jesus e se admiraram ao vê-lo falando com uma mulher. Mas nenhum deles perguntou: “O que você está querendo?” Ou: “Por que o senhor está falando com ela?”
28 האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות:
28 Quanto à mulher, deixou o seu cântaro, foi à cidade e disse ao povo:
29 ”בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל מה שעשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!“
29 — Venham comigo e vejam um homem que me disse tudo o que eu já fiz. Não seria ele, por acaso, o Cristo?
30 אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.
30 Então saíram da cidade e foram até onde Jesus estava.
31 לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.
31 Enquanto isso, os discípulos pediam a Jesus, dizendo: — Mestre, coma!
32 ”יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו“ השיב ישוע.
32 Mas ele lhes disse:
33 ”מי הביא לו אוכל?“ שאלו התלמידים איש את רעהו.
33 Então os discípulos começaram a dizer entre si: — Será que alguém lhe trouxe algo para comer?
34 ”מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו“, הסביר ישוע.
34 Jesus lhes declarou:
35 ”אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר!
35 Vocês não dizem que ainda faltam quatro meses até a colheita? Eu, porém, lhes digo: Levantem os olhos e vejam os campos, pois estão maduros para a colheita.
36 הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו.
36 Quem colhe recebe desde já a recompensa e ajunta o seu fruto para a vida eterna, para que se alegrem ao mesmo tempo o que semeia e o que colhe.
37 כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר.
37 Pois, no caso, é verdadeiro o ditado: “Um é o que semeia, outro é o que colhe.”
38 שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם.“
38 Eu os enviei a colher o que vocês não semearam; outros trabalharam, e vocês aproveitaram o trabalho deles.
39 שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: ”הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!“
39 Muitos samaritanos daquela cidade creram em Jesus, por causa do testemunho da mulher, que tinha dito: “Ele me disse tudo o que eu já fiz.”
40 — ausente —
40 Quando, pois, os samaritanos foram até Jesus, pediram-lhe que permanecesse com eles; e Jesus ficou ali dois dias.
41 — ausente —
41 Muitos outros creram nele, por causa da palavra de Jesus.
42 ”הוא באמת מושיע העולם!“ אמרו השומרונים לאישה. ”עתה אנחנו מאמינים בו מפני ששמענו אותו בעצמנו, ולא רק משום הדברים שאת סיפרת לנו.“
42 E diziam à mulher: — Agora não é mais por causa do que você falou que nós cremos, mas porque nós mesmos ouvimos, e sabemos que este é verdadeiramente o Salvador do mundo.
43 בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל,
43 Passados dois dias, Jesus saiu dali e foi para a Galileia.
44 למרות שאמר: ”הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו.“
44 Porque o próprio Jesus testemunhou que um profeta não tem honra na sua própria terra.
45 ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל.
45 Assim, quando chegou à Galileia, os galileus o receberam, porque viram todas as coisas que Jesus tinha feito em Jerusalém, por ocasião da festa, à qual eles também tinham comparecido.
46 ישוע חזר לכפר־קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר־נחום היה פקיד אחד בשירות־המלכותי, שבנו היה חולה מאוד.
46 Jesus foi outra vez a Caná da Galileia, onde tinha transformado água em vinho. E havia ali um oficial do rei, cujo filho estava doente em Cafarnaum.
47 כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר־קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס.
47 Quando ouviu dizer que Jesus tinha vindo da Judeia para a Galileia, foi até ele e pediu-lhe que fosse curar o seu filho, que estava morrendo.
48 ”אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו“, אמר ישוע.
48 Então Jesus lhe disse:
49 ”אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות“, התחנן הפקיד.
49 O oficial pediu mais uma vez: — Senhor, venha, antes que o meu filho morra!
50 ”לך לביתך,“ הרגיע אותו ישוע. ”בנך חי ובריא!“
50 Jesus respondeu: O homem creu na palavra de Jesus e partiu.
51 בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא.
51 Quando já estava a caminho, os seus servos vieram ao encontro dele, anunciando-lhe que o seu filho estava vivo.
52 ”באיזו שעה חל השינוי לטובה במצבו?“ שאל הפקיד.
52 Então perguntou a que horas o seu filho havia se sentido melhor. Informaram: — Ontem, à uma hora da tarde a febre o deixou.
53 האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני־ביתו האמינו בישוע.
53 Com isso, o pai reconheceu que aquela era precisamente a hora em que Jesus tinha dito a ele: “O seu filho vai viver.” E ele e toda a sua casa creram.
54 זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה.
54 Este foi o segundo sinal que Jesus fez, depois de ir da Judeia para a Galileia.
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar João 4, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.