Atos 25
Biblica® הברית החדשה/הדרך זכויות פתוחות (HEBLB) vs AAI
1 שלושה ימים לאחר שנכנס פסטוס לתפקידו, עזב את קיסריה ועלה לירושלים.
1 Festus na Judea wanawanan gawan ana efan bai ma veya tounu ufunamaim Caesarea ihamiy yen na Jerusalem tit.
2 ראשי הכוהנים ומנהיגי העם ניגשו אל פסטוס וסיפרו לו את טענותיהם נגד פולוס.
2 Nati’imaim firis ukwarih naatu Jew hai orot ukwarih hina Paul ana kakafih isan ubar hitin Festus hifefeyan.
3 הם ביקשו ממנו להעלות את פולוס מקיסריה לירושלים ללא דיחוי (כי זממו לארוב לו בדרך ולרצוח אותו).
3 Hikokok i mi’itube hai kokomaim tasinaf Paul tiyafar au Jerusalem tayen. Iti na’atube hisisinaf anayabin i Paul tayen tanan efamaim hita’asabun isan hiyakitifuw.
4 אולם פסטוס השיב להם: ”פולוס נמצא עתה בקיסריה, וגם אני עומד לשוב לשם בקרוב.
4 Baise Festus iyafutih eo, “Paul i Caesarea imaim dibur ema’am, naatu ayu taiyuwu iti boro’omo nati’imaim anan.
5 אני מציע שתבחרו מספר אנשים בעלי סמכות שילכו איתי לקיסריה, ואם פולוס חטא יוכלו אנשיכם לתבוע אותו למשפט.“
5 Imih a orot ukwarih i boro ayu bairi anan Caesarea anatit abis kakafin sisinaf na’at boro imaim ana kakafih isan ubar hinitin.”
6 כעבור שמונה או עשרה ימים חזר המושל לקיסריה, ולמחרת ערך את משפטו של פולוס.
6 Festus veya etei eight o ten na’atube nati’imaim bairi hima, imaibo au Seseria matabir maiye re. Naatu in marto basit Festus baibatiyen ana efanamaim mare naatu iuwih Paul hibai hina hirun.
7 כשהגיע פולוס לאולם בית־הדין, הקיפו אותו היהודים שבאו מירושלים והטיחו בו האשמות חמורות, אך הם לא יכלו להוכיח אף אחת מהן.
7 Paul hibai hina hirur ana maramaim Jew sabuw iyab Jerusalemane hire hinan etei hina sisibin roun roun hi’a’ar bebera’uh baifuwen tur kakafih moumurih maiyow hibow hitit ubar hitin hio, baise hai tur hio i men kafaita biturobe’emih.
8 פולוס כפר בכל ההאשמות. ”אינני אשם“, אמר. ”לא עברתי על חוקי התורה, לא חיללתי את בית־המקדש ולא מרדתי בקיסר!“
8 Imaibo Paul taiyuwin wasfafar eo, “Ayu i men kafai abisa ta kakafin asinaf. Jew hai ofafar ai gigim, na’atube Tafaror Bar ai gigim, o Rome ana Aiwob ai gigimimih.
9 אולם פסטוס, שרצה מאוד למצוא־חן בעיני היהודים, פנה אליו ושאל: ”האם אתה מוכן לעלות לירושלים ולהישפט שם לפני?“
9 Baise Festus i kok mi’itube Jew sabuw tiyasisirih, imih ibatiy eo, “O kukokok inayen Jerusalem imaim iti ubar tibit isan a baibatiyen imaim ananowar?”
10 — ausente —
10 Paul iya’afut eo, “Ayu i Rome Aiwob ana baibatiyen efan nanamaim abatabat, imih ayu i boro iti imaim ana baibatiyen anab. O iso’ob ayu i men kafai abisa kakafin asinaf Jew sabuw isah.
11 — ausente —
11 Ayu ofafar ana’astu’ub imaim nabonawiyu morob ana baibasit anabaib i boro men morob ana haiw. Baise baifuwenamaim ubar hinabitu na’at, orot babin men ta ana fair ema’am boro ayu nabuw umahimaim nitihimih, ayu i boro kwaniyafaru anan Caesar nanaimaim au tur nanowar.”
12 פסטוס התייעץ עם יועציו, ואחר כך אמר: ”אתה רוצה לערער לפני הקיסר? יהיה כרצונך!“
12 Imaibo Festus ana kou’ay orot gagamih not wairafih bairi hio ufunamaim tatabir Paul iya’afut eo, “O Caesar a tur nowar isan io, imih o boro Caesar isan inan.”
13 כעבור ימים אחדים באו המלך אגריפס וברניקה לבקר את פסטוס.
13 Veya afa ufunamaim aiwob orot Agripa, Bernis hairi hina Caesarea hitit, Festus ana bowabow baib isan ana merar yinamih.
14 ביקורם נמשך ימים אחדים, ופסטוס שוחח עם המלך על המקרה של פולוס. ”יש כאן אסיר אחד,“ פתח פסטוס, ”שפליקס השאירו בכלא.
14 Hina nati’imaim hima veya bai’ab na’atube sasawar ufunamaim Paul ana tur eowen eo, “Paul mi’itube wawasfafar isan Festus aiwob orot ihamiy ema’am.
15 כשהייתי בירושלים סיפרו לי ראשי הכוהנים וזקני היהודים את גרסתם, ודרשו ממני להוציאו להורג.
15 Naatu ayu au Jerusalem anan ana veya’amaim Jew hai firis ukwarih naatu regaregah ai’in, orot ukwarih ubar hitin ayu asabunin morob isan hi’uwu.
16 כמובן שמיהרתי להבהיר להם שהחוק הרומאי אינו מרשיע אדם לפני שמעמידים אותו לדין, ולפני שניתנה לו האפשרות לעמוד מול מאשימיו ולהגן על עצמו.
16 Baise ayu auwih, aki Rome ai ofafaramaim orot asir bai na baibatiyen isan ana ef men ema’am, baise wantoro’ot i boro sabuw iyab ubar tibin bairi roun roun hinabat hina’o, saise i ana ef nama’am na’at taiyuwin boro nahimaim nabat nawasfafar.
17 ”כשבאו לכאן מאשימיו כינסתי מיד את חברי בית־הדין, ושלחתי להביא את פולוס.
17 Naatu nati sabuw ayu bairi ana atitit ana veya, ayu veya men au’uf atain, faiwat a’in marto baibatiyen ana efanamaim amare, orot auwih hibai hina hirun.
18 אולם ההאשמות שהעלו נגדו כלל לא דמו לחשדות שהיו לי לגביו.
18 Sabuw ubar hibitin ana kakafih hibow hititit i men kafa’imo sawar kakafih ayu anotanotamaim hibow hitit ubar hitinimih.
19 המחלוקת ביניהם הייתה בנושא הדת היהודית, ועל אדם בשם ישוע אשר מת, ואילו פולוס מתעקש לטעון שהוא חי.
19 En baise, gamin afa ibo taiyuwih hai kwafiren isan. Naatu orot wabin Jesu momorob Paul yawasin ma rouw eo isan hibow hitit.
20 לא ידעתי כיצד להחליט במקרה שכזה, ולכן שאלתי אותו אם יהיה מוכן להישפט על כך בירושלים.
20 Au kasiy ra’at, iti tur boro mi’itube ata bow gewas, imih ayu Paul au i takokok na’at tayen tan Jerusalem imaim iti ubar isan hitibatiy.
21 פולוס סרב, ודרש לערער לפני הקיסר אוגוסטוס! משום כך פקדתי להחזירו לכלא, עד שאוכל לקבוע לו ראיון אצל הקיסר.“
21 Baise Paul ifefeyanu kok i Caesar baibatiyen titin, imih ayu auwih dibur baremaim hihirafut hima’uh hima, ayu ef atanuwet imaibo atiyafar tan Aiwob Caesar biyan.”
22 ”הייתי רוצה לשמוע את האיש הזה במו אוזני“, אמר אגריפס. ”בסדר“, ענה פסטוס.
22 Basit Agripa Festus iu, “Ayu akokok iti orot nao ayu taiyuwu ananowar.” Festus iya’afut eo, “Marasibo nao inanowar.”
23 למחרת נכנסו המלך אגריפס וברניקה לאולם בית־הדין ברוב פאר והדר, ובליווי משמר קציני־צבא ואצילי העיר. פסטוס ציווה להכניס את פולוס לתוך האולם,
23 Hi’in marto Agripa, Bernis hairi hirutaburih auman hinawiyih rou’ay bar gagamin wanawanan hirun, baiyowayah hai orot gagamih naatu bar merar hai orot gagamih bairi. Naatu Festus iyunih Paul hibai hina hirun.
24 ולאחר מכן פנה אל הנוכחים ואמר: ”המלך אגריפס, וכל הנאספים כאן: זהו האיש אשר היהודים בקיסריה ובירושלים רוצים במותו.
24 Festus eo, “Aiwob Agripa naatu kwa iyab boun iti’imaim bairi tabita’imon, orot iti kwa’itin! Jew sabuw iyab iti’imaim tema’am naatu Jerusalemamaim iti orot isan ubar gagamin maiyow hitin ayu matou’umaim, fanah aumatawat na’in hiwow men hikokok iti orot boro yawasin tama.
25 לפי דעתי הוא לא עבר כל עברה שדינה מוות, אולם מאחר שדרש לערער לפני הקיסר, החלטתי לשלוח אותו לרומא.
25 Naatu ayu anunuwet men kakafin ta sinaf boro imaim tabonawiy tan tamorob. Baise anayabin ayu ifefeyanu ana kok i boro Rome ana Aiwob nahimaim tabat ana tur hitanowar. Ayu au ef men ta ema’am boro atarufut, imih ayu au Rome baiyafarin isan abogaigiwas.
26 אבל מה אכתוב לקיסר? הרי אין נגדו שום טענה מבוססת! על כן הבאתי אותו לפני כולכם, ובמיוחד לפניך, המלך אגריפס, כדי שתחקור אותו ותאמר לי מה לכתוב.
26 Baise fef kiruminamih ayu akasiy, tur abisa boro Aiwob Caesar isan anakirum. Anayabin ubar hibitin men ta yabin auman. Imih ayu abai atit kwa etei namaim, o Aiwob Agripa inibabatiy inanuwet gewas tur yabin anababatun inab naatu fef ana kirum.
27 כי הרי אין זה הגיוני לשלוח אסיר אל הקיסר בלא אשמה כלשהי.“
27 Anayabin ayu ai’itin ayu isou men gewasin iti dibur orot ana ubar en asir taniyafar nanan ana itinin i men basit.”
Atalhos do teclado
- Capítulo anterior←
- Próximo capítulo→
- Versículo anteriork
- Próximo versículoj
- Limpar seleçãoEsc
- Esta ajuda?
Estude este capítulo no WhatsApp
Peça à IA da Bíblia Fala para explicar Atos 25, comparar traduções ou montar um estudo — tudo direto pelo WhatsApp.